דף הבית >> מאמרים בירורי אמונה לדוגמא
המצוות 

- אמשול לך משל: היֹה היה תייר אחד שחשקה נפשו לראות את העולם הגדול. יום אחד הגיע לכפר נידח בקצה ממלכה מפוארת. והנה, למרבה הפלא, לכל מקום שהפנה את עיניו וראה בני אדם, השתומם לראות שכולם עומדים על רגל אחת! איזה כפר מוזר, מה קרה להם? הוא המשיך לשוטט ברחובות ואף הציץ אל תוך הבתים. ושוב אותו פלא, אף בבתים הם עומדים על רגל אחת. התייר סבור היה שהגיע לכפר של משוגעים ומיהר לברוח ממנו, אך בדרכו החוצה הגיע לכיכר המרכזית, שם ראה כרוז ענק ועליו היה כתוב באותיות גדולות, תחת הכותרת "צו המלך": "ביום חמישי בשעה עשר בבוקר כל התושבים מצווים לעמוד על רגל שמאל, במשך חצי שעה לאות הזדהות עם הוד מלכותו, מלכנו המרומם, שרגל ימין כואבת לו". סיפור זה מגוחך, נכון!
- אינפנטילי
- סיפרתי אותו כדי להמחיש באופן מוגזם כמה נקודות שעליהן רצוני לתת את הדעת.
- בוא נשמע.
- נניח שהתרחיש היה שונה: התייר היה רואה את הכרוז שעליו דיברנו, אך בתאריך ובשעה המוזכרים בו, לא היה רואה שום שינוי שחל בחיים הנורמלים של הכפר. מה היה חושב?
- כנראה כמה פרחחים התבדחו ותלו כרוז כזה.
- אבל כשראה שכל הכפר עומד על רגל שמאל, לא היה לו צל של ספק שכרוז זה הינו אמיתי, ושאכן יש מלך אדיר שמצליח להורות לנתיניו לבצע פעולות מוזרות כאלה, אף שהם כפריים הרחוקים מאות קילומטרים מארמונו, ומן הסתם המלך לא ביקר שם אלא רק שלח לשם את חייליו - והם שתלו את הכרוז.
- עכשיו דבר ברור.
- התייר למד על דבר קיום המלך מעצם ביצוע ציוויו על ידי נתיניו הרוצים לקיים את רצונו.
- אז מה?
- הוא הבין שיש מלך, משום שרצונו מתקיים בבני אדם החיים מול עיניו ומוציאים לפועל רצון זה. לכפריים אין קשר עם המלך חוץ מהעובדה שהם מוכנים לקיים את רצונו. למעשה, זה הקשר האמיץ ביותר, שהרי באותה חצי שעה, כל אחד מהם עזב את עיסוקיו האישיים, ביטל את רצונו הפרטי ועשה את רצון המלך. התמזגות הרצונות הזאת, מלבד שמעידה על עצם קיום המלך המצַוה, היא גם מאגדת את כל המצוּוים מסביב לרצון אחד כללי.
- ומה יש ללמוד מסיפור זה?
- טוב נעזוב עכשיו את הסיפור המגוחך הזה ולא נעשה ממנו משל שניתן יהיה לדייק ממנו, אלא נבין שאנו מתחברים עם האלוקות דרך רצונו שהתגלה על ידי הנבואה. הרצון האלוקי מתגלה בתוך עם, בו הוא יוצא אל הפועל. הקדוש-ברוך-הוא גילה את רצונו, המופיע בצורה של ציווים מדויקים בתורתנו הקדושה, המכונים "מצוות". כאשר אנו מקיימים את המצוות אנו פשוט מגלים את רצונו. אך יש הבדל גדול בין המשל שהבאתי לאמת.
- נו.
- המצוות הן מעשים עליונים שחייבים להופיע במציאות החומרית!
- לא הבנתי.
- זאת אומרת שלמצוות יש משמעות אמיתית, לא סתם שטות כמו מלך שכואב לו הרגל, אף אם אנו לא מבינים את עומק המשמעות.
- אם לא מבינים מה זה שווה?
- לא אמרתי שאי אפשר להבין בכלל, אבל מכל מקום זו לא המטרה.
- אז מה המטרה?
- המטרה היא לדבוק בקדוש-ברוך-הוא על ידי עשיית רצונו שניתן לביצוע באופן מדויק. אתה מבין? הוא מנהיג את עולמו בכך שמאפשר לבני אדם לפגוש אותו דרך מעשים פשוטים. זה הגודל של המצוות: לתת לרצון של האלוקים להופיע לגמרי דרכך על ידי המעשים שאתה בוחר לעשות על פי רצונו. תחשוב על זה
 
(מקורות להרחבת הנושא: כוזרי, מאמר ראשון)


עם המוסר 

- אם בכל העולם טוענים שאנו לא מוסריים, אולי יש בזה משהו? לא יכול להיות שכולם טועים ואנו צודקים...
- בהחלט יכול להיות שכולם טועים, וזה לא מפתיע. זו לא הפעם הראשונה. כל ההיסטוריה שלנו מתחילה כאשר כל העולם כולו בעבר אחד ואברהם העברי בעבר השני. אבל הפעם, באמת הגויים לא טועים...
- מה זאת אומרת לא טועים?
- הם לא טועים, הם משקרים. הם יודעים היטב שאנו העם המוסרי באמת, ואנו הורדנו את המוסר לעולם.
- למה הם משקרים?
- האויבים שלנו נכנסו לפזה השלישית במלחמה שלהם נגדנו. בפזה הראשונה הם חשבו להשמיד אותנו כפשוטו במלחמות של צבא נגד צבא, אך ראו שידינו תמיד על העליונה ולכן עברו למתקפות טרור. הטרור הוא ניסיון לפגוע במורל שלנו, וגם בפזה השניה הזאת לא הולך להם, כי אנו עם קשה עורף - עמידים לכל מצב. ואז נכנסו לפזה השלישית, הפזה בה הם מנסים לפגוע בזהות שלנו, לעשות מאיתנו דמוניזציה, להראות לכל העולם שאנו עם לא מוסרי, עם אכזרי, בתקווה שחלק מהמחנה שלנו גם יאמין לשקר הזה...
- למה אתה כל כך בטוח שאנו באמת מוסריים? זה שאברהם אבינו היה מוסרי אני יודע, אבל מה זה אומר כלפינו.
- לא רק אברהם אבינו היה מוסרי, אלא גם יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, ועוד הרבה מאוד גדולי האומה, אף שהם ידעו להשתמש בכלי מלחמה ולהרוג את אויביהם כאשר היה בזה צורך.
- זו באמת שאלה, הרי אנו מסתכלים על הדורות הראשונים המסופרים בתורה, בנביאים ובכתובים, אותם הדורות שהיו עסוקים במלחמה, והם הם הגדולים שאנו מתייחסים אליהם בידידות וגדולת קודש! הרי תכל'ס הם הרגו הרבה אנשים. הייתי מצפה שהמודל להערצה של היהדות יהיה איזה אדם זך וטהור שלא שפך שום דם. אתה מבין.... טוהר הנשק! נשק רק להרתעה ולא להרוג אנשים.
- צר לי לומר לך שהגדרותיך מבוססות על מוסר שאותו מנסים להטיף לנו מכל הכיוונים, אבל הוא נובע מתוך חולשה ורחמים מדומים. אין טוהר הנשק! הנשק זה דבר טמא, אבל יש טוהר הנפש!
- תסביר.
- הסיבה שאנו מעריצים את אותם אבות ששפכו דמים רבים ארצה, איננה בגין אופן השימוש שלהם בנשק וכושר ביצוע הלחימה שלהם. אלא אנו מעריצים אותם משום שכאשר הם עסקו בלהרוג את אויביהם, הם היו מלאי טוהר נפשי. המצב העולמי דאז, שהייתה המלחמה כל כך נחוצה בו, הוא זה שגרם להופעת אלה הנשמות שהרגשתן הפנימית נשארה שלימה וטהורה.
- אתה מתכוון שהם הרגו אבל לא נפגעו במובן הרוחני מהעיסוק הבזוי הזה?
- נכון, "הכיבוש לא השחית אותם", מלחמתם הייתה מלחמת ה' בהכרה פנימית. עזיזים היו ברוחם וידעו בעומק החושך לבחור בטוב ולסור מן הרע. אתה מבין? הם עשו את העבודה, אבל מתוך מחשבות טהורות ומידות עילאיות. כמו דוד שנקרא "עדינו העצני" - קשה כעץ אבל עדין בשיא העדינות, אף כאשר הוא מתמודד עם מציאות קשה של לחימה אכזרית.
- אתה למעשה רוצה לומר שהמוסר עומד במבחן בשעת מלחמה. אדם מוסרי יעסוק במלחמה מבלי להיפגע מוסרית ואדם מושחת יאבד את מוסרו.
- בדיוק, דוד המלך אמר "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע". לא כתוב "לא אירע רע", כאילו שהוא אומר שאם ילך למקום הסכנה לא יקרה לו כלום. אלא כתוב "לא אירא רע" - דוד אומר שהוא לא מפחד מלהיפגע מהרע כאשר הוא הולך לעסוק במלחמה. הוא מסוגל לעסוק בענייני לחימה מבלי לאבד את מוסרו.
- ולמה אתה חושב שזו תכונה ישראלית והיא לא קיימת אצל הגויים?
- אצל הגויים, בדרך כלל, קיימת "כבישה מוסרית" ולא מוסר אמיתי שעומד במבחן המציאות. המוסר שפותח על ידי בני אדם ואיננו נובע מאורה של תורת אמת, העיק על ליבם של אותם הגויים השואפים למוסר, והרבה מידות רעות, חוליים וקצפונות נצברו במעמקי נשמותיהם. וכל הרוע הזה יוצא מהאזיקים שלו על ידי המלחמות רבות הדמים וגדולות האכזריות שהם ניהלו.
- זאת אומרת שבמלחמות יש להם תירוץ כדי לשחרר את הלחץ?
- בדיוק, יש להם היתר במלחמות להוציא לפועל את האכזריות הטמונה בהם.
- ואתה אומר שאנו לא כאלה!
- ממש לא. אנו אנשים עדינים. נכון שיש בנו עוז "ללכלך את הידיים", אבל אנו הולכים לקרב בכובד ראש ומתוך תחושת אחריות, ותמיד שומרים על טוהר הנפש, על הסגולה הישראלית שלנו! וכל מי שהיה בקרבות ומכיר את הלוחמים הישראליים יודע זאת היטב...
 
(מקורות להרחבת הנושא: אורות המלחמה פסקה ב ופסקה ה)

עומקה של תורה
 
- בדור בו יש אינטרנט, דרכו נחשפים לכל הספרים ולכל הסיפורים שיש בעולם, אתה חושב שהתורה עוד מעניינת?
- מאחורי כל הסיפורים והפרטים שניתנו בתורה, מסתתרים אין-ספור עניינים עמוקים שאינם יכולים להתגלות אלא דרך הסתרתם מאחורי תיאורים מדויקים של סיפורי התורה.
-  מה זה עוזר לנו שהם נסתרים?
- בדור שלנו יש צמאון לגלות את העומק של הסיפורים של התורה. התביעה הזו היא לא רק לגיטימית, אלא היא גם בריאה. היא מתאימה לדור בו השכל האנושי הזדכך ורוצה להבין את מהות הדברים. לא מסתפקים כבר בפשט...
- מה הכוונה "לא מסתפקים בפשט"?
- מאמינים בפשט אבל רוצים יותר עומק. מי שאמונתו תמימה וטהורה, ודאי שאין לו בעיה להאמין למשל שבני אדם בדורות הקדומים חיו בדרך נס כמה מאות שנים, ואינו צריך את התירוץ של שינוי בקצב הגדילה. מכל מקום אנו רוצים לחפש את עומקם של הסיפורים הכאילו תמימים של התורה.
- וזה הצימאון לתורת הנסתר?
- אתה יכול לקרוא לזה כך. עם ישראל נושא את עומק התורה מאז מעמד הר סיני, בתורת הנסתר, שהיתה עד היום נחלת יחידי סגולה. בדור הגאולה היא הופכת להיות לאט לאט נחלת הכלל... התהליך מתחיל כאשר גדולי ישראל מתחילים להציג אותה לרבים.
- לפי דבריך משמע שעיקר עניינה של התורה הוא העומק שלה.
- התורה נכתבה בארבעה מימדים הנקראים בראשי תיבות "פרד"ס" - פשט, רמז, דרוש, סוד. "הכניסה לפרדס" היא הכינוי של לימוד עומקה של תורה. על ידו נחשפים נדבכים נסתרים של התורה, וכך אנו מגלים שהיא אינה רק ספר "הוראות" המסביר לנו איך לפעול, אלא גם ספר המאפשר לנו להציץ בנקודה היותר עליונה של שורש רוח האדם, ולהתעלות בדעת אלוקים.
- מה פירוש "נכתבה בארבעה מימדים"? איך אפשר במשפט אחד להעביר ארבעה מסרים!
- גם בני אדם יכולים לדבר בכמה פנים... נניח שאתה רץ לתפוש את האוטובוס שיוצא בדיוק בשעה חמש, ולמזלך הרע, אתה פוגש בדרך חבר מהסוג ה"נודניקי", והוא מעכב אותך. כשאתה אומר לו "האוטובוס שלי יוצא בשעה חמש", למה אתה מתכוון? זה נכון שהאוטובוס שלך יוצא בחמש - זה הפשט. אבל למה אמרת לו זאת? אתה פשוט רוצה לרמוז לו: "תפסיק לדבר ותשחרר אותי, כדי שאוכל לרוץ לאוטובוס שלי" - זה הרמז. ובאמת, עם אנשים שלא מבינים רמזים יש לנו בעיה... עכשיו נמשיך את המשל. נגיד שאת החבר הזה לא ראית שנים רבות, והוא הכיר אותך כאדם שאף פעם לא נוסע באוטובוס, מכיון שיש לך העדפה לרכב. כשאתה אומר לו "האוטובוס שלי יוצא בשעה חמש", מאחורי הרמז שיעזוב אותך, יש גם סוד. שהרי עבורו העובדה שאתה נוסע באוטובוס היא דבר חדש, ולכן היא מעידה על שינוי מסוים בחייך. השאלה היא מה השינוי. אולי אין לך כבר כסף להחזיק רכב, אולי איבדת את היכולת לנהוג, אולי מצאת לעצמך מה לעשות במהלך הנסיעה באוטובוס, כגון לקרא... מאחורי המשפט הזה מסתתרים נתונים שאותם החבר לא יכול לגלות, אלא רק לשער.
- למעשה אתה אומר שכל הפסוקים של התורה מעניינים אותך יותר מצד הכוונות העמוקות המסתתרות בהם...
- בדיוק, ישנם דורות שאינם מוכשרים לחקור את העומק, פרט ליחידי סגולה מתוכם, אבל דורנו מוכשר מאוד להיכנס למים העמוקים - לאחר הכנה מתאימה, כמובן, ולכן הוא מרגיש צורך ללכת יותר רחוק מהפשט. אדם בעל יראת שמים מאמין שגם הפשט של התורה הוא אמת, מתוך עוצם קדושתה המחייבת שגם הנושא של המסר הפנימי יהיה גם הוא אמיתי. אך בדורנו, המאמין מעוניין דווקא להעמיק יותר בעיונו בתורה. אנו מקבלים את הפשט, אך מעוניינים להכיר את עומקה של תורה.
 
(מקורות להרחבת הנושא: "מאמר הדור" בספר עקבי הצאן)


 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת