דף הבית >> הלכה >> מדור שות כוחות הביטחון >> שאלות בנושא חגים
1. גילוח בימי הספירה
כידוע השוטר הסייר נפגש עם האזרחים והאוכלוסייה הכללית, ולכן מקפידים מאוד ובצדק עם המראה החיצוני של השוטר. בימי הספירה שהמנהג הוא שלא להתגלח, האם לאור אופי עבודת שוטר הסיור צריך הוא להתגלח או שגם הוא נכלל במנהג זה? 
 
תשובה: כפי שכתבת נוהגים בימי ספירת העומר עד לל"ג בעומר על פי מנהג אשכנז, או ל"ד בעומר על פי מנהג ספרד שלא לגלח את הזקן לאות אבל על תלמידי ר' עקיבא שמתו בפרק זמן זה משום שזלזלו בכבוד הבריות ובכבוד האדם. אמנם כבר העיר הרב עובדיה יוסף שליט"א כי מקור המנהג הוא שלא להסתפר, אולם תגלחת הזקן לא נכלל במנהג הקדום הואיל ובעבר לא נהגו לגלח את הזקן, ולכן כתב בספר ילקוט יוסף כי רק "החרדים לדבר ה' נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר" (הלכות מנהגי ספירת העומר). ומשום כך, יש פוסקים שהתירו לגלח את הזקן משום פרנסה או ייצוג ציבורי (אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קב). ועל פי זה נראה היה לומר כי גם שוטר הסיור הבא במגע עם אזרחים ראוי הוא שיראה בציבור באופן מכובד ויגלח את הזקן. 
עם זאת, בימינו שרבים הם הנוהגים שלא לגלח את זקנם בימי הספירה, וזה כולל אנשים שבאים במגע עם הציבור הרחב כמו חברי כנסת ואנשי תקשורת דבר המלמד על גישה אחרת להלכות אלה. גם במסגרת הצבאית, כגון קצינים וחיילים, שלמרות ההקפדה על סדר ומראה במסגרת הצבאית, הרי שמערכת הצבאית מכירה במנהג ישראל ומאשרת לאנשי צבא ללכת בימים אלה לא מגולחים. נראה אם כן שבעניין זה השתנתה המציאות, וגם האזרחים והאוכלוסייה הכללית מכירים בזה שיש מנהג שלא להתגלח את הזקן בימים אלה. ובבירור שעשיתי עם קציני משטרה נאמר לי כי גם במערכת המשטרתית יש אישור לשוטרים לשרת בימים אלה כשהם לא מגולחים, הרי שלאור כל זה ראוי הוא שגם שוטר הסיור לא יגלח את זקנו כמנהג ישראל בדורנו.

2ערב גיבוש בימי הספירה
יש לנו בתחנה ערב של גיבוש, בערב זה יש מוסיקה וכד' והוא מתקיים בימי הספירה, האם מותר להשתתף בערב גיבוש זה? 
 
תשובה: כידוע בימי הספירה אנו אבלים על מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, משום כך נהגו שבימים אלה לא מקיימים שמחת חתן וכלה, ולא מסתפרים (שולחן ערוך סימן תצג), והפוסקים האחרונים הוסיפו שבימים אלה ראוי גם להימנע משמיעת מוסיקה (שו"ת אגרות משה ח"א סימן קסו; שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן לד). ויש שטענו שהאיסור הוא רק ביחס למוסיקה משמחת (שו"ת מלומדי מלחמה סימן פז), אולם מוסיקת רקע למשל, אין בה כל איסור גם בימים אלה. לכן אם בערב הגיבוש יש מוסיקת רקע בלבד, וודאי שמותר להשתתף. 
חשוב לציין, כי יש ערך גדול בלהיות שותפים גם לצדדים החברתיים של תחנת המשטרה, שכידוע עבודת השיטור יש בה גם צדדים של סכנה, והגיבוש החברתי בכוחו לסייע רבות בתחושת הערבות של השוטרים האחד כלפי השני. לא נכון יהיה להתנתק מההווי של תחנת המשטרה בה אתה משרת, שזה עלול לגרום לתחושה של התנשאות, ולנתק חברתי שעלול להיות לו גם מחיר מקצועי.
 אמנם אם אירוע הגיבוש לא תואם את רוח ההלכה, כמובן שאין עצה ואין תבונה נגד ה', אולם בערב גיבוש חברתי בימי הספירה נראה לי כי אפשר להשתתף, הן משום שאם מדובר במוסיקת רקע יש על מי לסמוך להשתתף באירוע כזה גם בימי הספירה, ואף אם יש שם מוסיקה משמחת, אפשר במקרה זה לצרף את דעת האגרות משה (ח"א סימן קנט) שטען שאין איסור להשתתף בשמחת חתן וכלה המתקיימת בימי הספירה, כיוון שלדעתו עיקר האיסור הוא על החתן והכלה המארגנים את השמחה ולא על אלה המשתתפים בה. גם בנידון דידן, שאת האירוע מארגנים אנשים שכלל לא מודעים למנהגי האבלות של ימי הספירה, אין האיסור מוטל על אלה המשתתפים באירוע. ובנוסף לכך, הרי  שאפשר להיות באירוע מבלי להשתתף באופן פעיל בצד של המוסיקה המשמחת וליהנות ממה, ואפשר להשיח את הדעת מהמוסיקה בכל מיני דברים אחרים. 

3. סליחות בחודש אלול
בגלל משמרות הלילה והבוקר אינני מצליח לומר סליחות בחודש אלול כמנהג בית אבותיי. גם אם אקום באשמורת או אמתין עד לאחר חצות הלילה כדי לומר סליחות, הדבר יפגע בעבודתי כשוטר סיור הצריך להיות ערני בשעות המשמרת. כיצד הרב מציע לי לנהוג?

תשובה: אמירת סליחות בחודש אלול מנהג ותיקין הוא המבוסס על המסורת שמשה רבנו עלה להביא את הלוחות האחרונות בראש חודש אלול, וירד ביום הכיפורים, ולכן ימים אלו הם ימי רחמים ורצון כששיאם הוא יום הכיפורים בו נאמר למשה "סלחתי כדבריך" (מדרש פרקי דר' אליעזר פרק מד).
עם זאת, ישנם מקורות לא מבוטלים המעידים כי גם בספרד היו נוהגים לומר סליחות רק בעשרת ימי התשובה, ויש שהעידו על מנהג להקדים ולומר סליחות רק כמה ימים לפני ראש השנה (הר"ן ראש השנה דף טז). והמאירי (חבור התשובה עמ' רנ) שחי בספרד, כתב כי מנהגם לומר סליחות בחודש אלול רק בימי שני וחמישי. על פי מקורות אלה כתב הרב עובדיה יוסף שליט"א להקל על המתקשים להשכים קום בימי חודש אלול (כגון תלמידי חכמים), שעל כל פנים בימי שני וחמישי יעשו מאמץ להשתתף עם הציבור באמירת הסליחות (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן מד). לכן אם יש אפשרות להתאמץ ולומר סליחות באשמורת לפחות פעמיים בשבוע, בפרט בימים בהם תוכל לנוח לפני משמרת או בימים בהם אין לך משמרת, תבא עליך הברכה.
ובספר משיב מלחמה (חלק ב סימן קלו) כתב הרב גורן זצ"ל שאף שעל פי הסוד אין לומר לפני חצות נפילת אפים וי"ג מידות (שולחן ערוך סימן קלא, סעיף ג), ומשום כך פוסקים רבים אוסרים לומר סליחות קודם חצות הלילה (מגן אברהם, משנה ברורה סימן תקפא), כאשר מדובר בחיילים שאם נאלצם להמתין עד אחר חצות יפגע הדבר בתפקודם, יש לסמוך על פוסקים שהתירו אמירת סליחות גם קודם חצות הלילה (על פי שיטות בגאונים ועיין אגרות משה ח"ב סימן קה). אולם הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחוה דעת ח"א סימן מו) העדיף להורות לחיילים במחנות צה"ל שלא לומר סליחות קודם חצות, ואם אינם יכולים להמתין עד לאחר חצות, יאמרו סליחות לפני תפילת מנחה. אולם הרב איל קרים (קשרי מלחמה ח"א סימן סח) צידד בפסקו של הרב גורן לומר סליחות קודם חצות בעיקר משום שאופי הפעילות הצבאית מלמדת שאמירת סליחות קודם מנחה לא תמיד מעשי.
לכן, אם אין בכוחך לקום לסליחות באשמורת או להמתין עד אחר חצות הלילה כיוון שאתה חושש שזה יפגע בתפקודך כשוטר, ובמקום יישובך ישנם מנייני סליחות המתקיימים קודם חצות הלילה, כדי שלא תיפגם ההכנה לקראת הימים הנוראים, ניתן לומר סליחות במניינים אלה.
  
4. ראש השנה - תפילה בציבור או תקיעת שופר
אני אמור לעשות משמרת בראש השנה בשעת התפילה ותקיעות השופר. אם יש לי אפשרות להגיע לבית הכנסת, עדיף להגיע לתפילת שמונה עשרה או להתפלל יחיד ולהגיע לתקיעות השופר?

תשובה:  חובת שמיעת תקיעת שופר היא מדאורייתא, בעוד שחובת תפילה היא מדרבנן. לכן, יש להעדיף להגיע בזמן תקיעות השופר אף אם בשל כך תצטרך להתפלל שמונה עשרה ביחיד. דין זה תקף גם לגבי היום השני של ראש השנה, למרות שכל תוקפו הוא מדרבנן (שולחן ערוך תקצה סעיף א, משנה ברורה שם ס"ק א-ב).

5. כמה תקיעות חייבים לשמוע
בראש השנה יש לי משמרת ביום ולכן אוכל לשמוע תקיעות שופר ביחיד רק בשעות הצהריים. כמה תקיעות אני מחויב לשמוע?

תשובה: שוטר שיש לו משמרת בשעת התפילה ולא יכול לשמוע תקיעות שופר על הסדר, עליו להשלים את תקיעות השופר במשך היום, ואינו מחויב לשמוע מאה תקיעות כדרך ששומעים בשעת התפילה, אלא רק שלושים תקיעות בלבד (שולחן ערוך סימן תקצ סעיפים א-ב).

6. יום כיפור - נעלי משטרה ביום הכיפורים
ביום הכיפורים אני אמור לעבוד כשוטר סיור. על פי הנוהליים אנו מחויבים לנעול נעלי משטרה העשויים מעור. האם הדבר מותר?

תשובה: נחלקו הפוסקים אם תוקף איסור נעילת נעלי עור ביום הכיפורים הוא מהתורה או מדרבנן, ואף שיש מן האחרונים שכתבו כי ראוי להחמיר כדעה שהאיסור הוא מדאורייתא (ב"ח, מגן אברהם, משנה ברורה), אולם להלכה נפסק עיקר כדעה שנעילת הסנדל אסור מדרבנן (שולחן ערוך סימן תריד, ג). לכן במקום שיש בו צורך מבצעי, מותר לנעול נעלי עור, אולם יש לנעול נעליים אלה אך ורק בשעת המשמרת לא לפני ולא אחרי (שולחן ערוך שם סעיף ד). במקום שאין לזה צורך מבצעי אלא ייצוגי בלבד, כמובן שבמקרה זה אין כל היתר ללבוש נעלי עור ביום הכיפורים.
 
7. צום יום הכיפורים
כיצד ינהג שוטר הסיור שיש לו משמרת ביום כיפור ביחס לצום?

תשובה: נפסק בשולחן ערוך (תריח, ז) שחולה שיש חשש שאם יצום ביום הכיפורים יגיע לכלל סכנה יש להאכילו פחות מכשיעור. המקובל בפוסקים הוא, כי כשיעור האכילה המותר הוא 30 סמ"ק, ובשתייה 40 סמ"ק. כמו כן, יש להקפיד על מרווח זמן של 9 דקות בין סוף אכילה אחת לתחילת האכילה הבאה אחריה, וכך גם בין שתייה לשתייה. כאשר 9 דקות בין האכילות והשתיות אינם מספיקות, ניתן להמתין מרווח של 7 דקות, ואם גם מרווח זה אינו מספיק ניתן להמתין 5 דקות, ובכל מקרה ישתדל שתהיה הפסקה של 2 דקות בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה.
לגבי השוטר הסייר נראה כי ניתן לחלק ולומר שאם מדובר שהוא מבצע משמרת בליל יום הכיפורים, נראה שבמקרה זה כיוון שהוא סמוך לסעודה מפסקת ניתן לצום כרגיל. אמנם אם מבצע את המשמרת ביום הכיפורים עצמו, הרי שבשעות אלה הצום כבר מורגש ביותר, וזה עלול לפגוע במשימות השיטור, וגם קיים חשש שמחמת העבודה והשהיה בשמש עלול להגיע לידי התייבשות, לכן יש להתיר לשתות לשיעורין כדלעיל. והכל לפי האדם ולפי המשימות.
 
8. חג הסוכות - חיוב באכילה בסוכה
עד כמה שוטר הסיור צריך להתאמץ כדי לאכול בסוכה כאשר הוא נמצא במשמרת?

תשובה: ידוע הוא הכלל כי העוסק בדבר מצווה פטור מן הסוכה, ופטור זה כולל גם בשעה בה הוא עושה הפסקה ונח ואינו עוסק במצווה (שולחן ערוך סימן תרמ, ז). לכן כל מי שעוסק באבטחת שלום הציבור, כגון שוטרי הסיור, שזו נחשבת למצווה דרבים, וודאי שבעת משמרתם הם נכללים בגדר של עוסקים במצווה הפטורים ממצוות סוכה. ולכן, אף אם הניידת עוצרת לצורך מנוחה והפסקה, לכאורה גם במקרה זה אין כל חיוב לאכול בסוכה. אמנם, כבר העירו הפוסקים שגם העוסקים במצווה, אם מזדמנת להם סוכה ללא כל טורח, חייבים לאכול ולישון בה (משנה ברורה שם סקל"ז). והואיל ובימינו הרי שבעיר הגדולה כמעט בכל מקום ישנה סוכה, ואני מתאר לעצמי שגם בתחנות המשטרה מקימים סוכות, אם כן נראה כי במציאות שלנו כיום, כיוון שגם לשוטר הסיור אין זו טרחה מרובה לאכול בסוכה, ראוי הוא להקפיד לאכול בסוכה.
לכן, בשעה שאתם נמצאים בניידת ופועלים לטובת הציבור ניתן לאכל אכילת עראי שאין בה חיוב סוכה, ובשעת ההפסקה, נכון למצוא סוכה ולקיים את מצוות אכילה בסוכה.
 

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת