דמי חנוכה

 

שאלה: משפחתי שעלתה ארצה מחו"ל נוהגת לתת מתנות יפות בחנוכה, ונראה שמנהג זה נובע מהשפעת הנוצרים שכך עושים ב"חג המולד". האם יש מקור לזה, או אולי יש בזה איסור של דרכי הגויים?

 

תשובה: יש מקור לדבר הדומה לנתינת מתנות בימי חנוכה, וזה המנהג לחלק צדקה בימי החג. ובפשטות נראה שהמקור כבר נמצא בדברי המגן אברהם (בראש הלכות חנוכה, סימן תר"ע) "נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים". והחתם סופר מסביר את הטעם "כדי שייכנס וייצא העני בין מזוזה לנר. ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו, כי נע"ם ראשי תיבות נר עני מזוזה". אבל כל זה שייך בנתינת צדקה, ולא סתם מתנות איש לרעהו. וכן נפסק להלכה "מרבים בצדקה בימי חנוכה כי הם מסוגלים לתקן בהם פגמי נפשו על ידי הצדקה ובייחוד ללומדי תורה העניים להחזיקם" (קיצור שולחן ערוך קלט, א).

ובכל זאת יש מנהג לחלק "מעות חנוכה" לילדים ("חנוכה געלט" באידיש). (יש שנתנו לזה הסברים על פי הסוד – ע' ספר פסקי תשובות תרע, ג למקורותיו). ובספר התודעה הביא "מנהג הרבה קהילות בישראל שבימי חנוכה שקדו על חינוך הבנים ופרנסי הקהל היו נאספים לתקן תקנות כדי למשוך לתורה את נערי ישראל והמון העם, כי חנוכה הוא מלשון חינוך ועיקרו של חינוך הוא חינוך הבנים לתורה, ומן הטעם הזה מקובל בהרבה מבתי ישראל שהאבות נותנים מעות חנוכה לבניהם, כלומר ש'מתנות אלו הם כדי שתקבלו עליכם עול תורה לתמיד'". וברור אם כן שכל המתנות האלו צריכות להיות בגדר של דברים שבאמת ימשכו לתורה ומצוות, ולא חס ושלום לריחוק מערכי התורה.

בכל זאת, כמו שמשתמע משאלתך, יש אפשרות שמתנות אלו מקורם בחיקוי מנהג הנוצרים לתת מתנות ב"חג המולד". אם מצאנו שכמה מגדולי ישראל היו נוהגים לתת סכום כסף צנוע לילדיהם ולנכדיהם בחנוכה, לא מצאנו שהיו נוהגים לקנות מתנות למיניהם – ומצות מתנות איש לרעהו מקומה בחג הפורים. לכן יש לשאול אם אין לחוש  לאיסור של דרכי העכו"ם?

ברור שאין לתת או לקבל מתנות מן הגויים עבור החגים שלהם – וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קמח, ה) "אסור לשלוח דורון (=מתנה) לעובד כוכבים ביום חגם, אלא אם כן נודע שאינו מודה בעבודת כוכבים ואינו עובדם. וכן עובד כוכבים ששלח ביום חגו דורון לישראל, לא יקבלנו ממנו. ואם חושש לאיבה, מקבלו, ויזרקנו בפניו לבור או למקום האבד, כלאחר יד" .

אבל לגבי מתנות בחנוכה מיהודי ליהודי, נראה שאין לאסור. הרי לא כל דבר שהגויים עושים הופך מיד לאיסור של "חוקת הגויים". ומפני שמצאנו מנהג נתינת מתנות כבר בתורה (יעקב לעשו, אליעזר ללבן ומשפחתו – וכן מצאנו אפילו מתנות לחג, בספר נחמיה שציוה לשלוח מתנות דווקא בראש השנה [נחמיה ח,י]), לכן אין בעצם נתינת מתנות שום איסור. ובמיוחד שאין המתנות שהגויים נותנים שייכות לעצם ה"חג" שלהם – אלא הוא דבר עממי שאין לו שרך פולחן "דתי". ולכן, אין מקום לאסור מטעם זה. וכן, אין אוסרים "שי לחג" בראש השנה, וגם לא מתנות לימי הולדת וכו'. (וע' באנציקלופדיה תלמודית כרך יז, "חקות הגוים" – ששם הסבר יפה להיקף האיסור).

ומכל מקום אין ספק שיש מקומות (במיוחד בחו"ל) שמתנות חנוכה הפכו לדבר מרכזי מאוד ושלילי מאוד. יש בזה בזבוז כסף רב; הפיכת האור הניסי לרדיפת הגשמיות; והטיית תשומת לב מעיקר החנוכה. וכל אחד צריך לשקול אם המתנות האלו מוסיפות בהודיה והלל של חנוכה, או חס ושלום להיפך. ואם המשפחה שלך נוהגת כך, אין להתווכח על העניין – אבל במקום שאפשר, יש למעט את התופעה כדי שהחינוך האמיתי של ימי חנוכה לא ייפגם.

שו"תים נוספים

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת