בדיקת תפילין ומזוזות
 
שאלה : אמרו לי שבאלול בודקים את התפילין והמזוזות. האם אני חייב לבדוק אותן בכל שנה ושנה ?
תשובה : המקור לדין זה נמצא בקיצור שולחן ערוך (סימן קכח, ג): "אנשי מעשה נוהגין לבדוק בחודש הזה תפילין ומזוזות שלהן וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצות יתקנו". ברור מלשונו שזה חומרה, והשאלה היא מה עיקר הדין ?
בענין התפילין נפסק בשולחן ערוך ש"תפילין שהוחזקו בכשרות, אינם צריכים בדיקה לעולם. ואם אינו מניחן אלא לפרקים, צריכים בדיקה פעמיים בשבוע [= פעמיים בשבע שנים]" (אורח חיים לט, י). הסיבה לכך היא, כמו שכתוב באורחות חיים בשם הגאונים "שהמניחן תמיד אין צריכים לבדקן אפילו לחמישים שנה, מפני שהאוויר שולט בהן תמיד ואינן מתעפשות מבפנים, אבל אם אין מניחן אלא לפרקים, צריכות בדיקה, וכן שמענו מחכמים וזקנים ששמעו מרבותיהם שיש לבדקן ב' פעמים בכל שבע שנים". זאת אומרת, שכל עוד לא קרה להם שום דבר (כגון נפלו למים, נשארו בחום המכונית זמן רב, וכו') יש להניח שכמו שהם היו כשרים לפני זה, הם כשרים עכשיו, מפני שהאוויר שנכנס בהם כל יום מונע התדרדרות הכתב (זה נכון כמובן רק כשעברו בדיקה בזמן הקניה וברור שהיו כשרים בתחילה). אבל אם קרה לתפילין איזה דבר שיש לחשוש שהתקלקלו הפרשיות בגללו, יש חובה לבדקם מיד.
ובכל זאת, למרות שמעיקר הדין אפשר לסמוך על החזקה ולא לבדוק את התפילין, כבר כתבו האחרונים ש"מכל מקום נכון לבדקן מפני שמתקלקלין מפני הזיעה" (משנה ברורה לט, כו). אלא שהתפילין הטובות של היום, "תפילין גסות" יותר מגונות מפני רטיבות, וחשש זה כבר אינו כה חזק כמו שהיה בזמן המשנה ברורה (עם זאת, זיעה ורטיבות בכלל, מקלקלים את כל סוגי תפילין ויש להזהר) יש להוסיף עוד שאפשר לראות בחוש איך הרצועות של התפילין מאבדים את הצבע השחור שלהן, ודבר זה פוסל את התפילין. לכן, למרות שעל פי הדין אין צריך לבדוק את התפילין בכלל אם מניחים אותם כל יום, ראוי שלא לסמוך על החזקה לעולם, ולהראות אותם לסופר סת"ם שיבדוק אותם כל כמה שנים (אולי כל שלוש וחצי שנים כמו שכתבו הגאונים לגבי תפילין שלא מניחים אותם כל יום). וחומרה יפה היא לבדוק אותם כל שנה באלול כמו שכתוב בקיצור שולחן ערוך. אלא, ששמעתי מסופר סת"ם ומגיה מומחה שעצם פתיחת התפילין יכולה לקלקל אותם, ולכן ראוי לחזור לאותו בודק סת"ם ולהזכיר לו מתי הוא פתח ובדק אותם בפעם אחרונה, ולפי זה, לפי ראות עיניו במצב החיצוני של התפילין, הוא יוכל להחליט אם לבדוק כרגע את הפרשיות, או להסתפק בבדיקה חיצונית של הרצועות והבתים.
בעניין המזוזות נפסק בשולחן ערוך ש"מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים" (יורה דעה רצא, א). והכוונה היא לבדוק אותם כל שלוש וחצי שנים (ערוך השלחן). המקור לדין זה הוא בגמרא ביומא (יא ע"א), ורש"י שם מסביר "נבדקת - שמא נרקבה או נגנבה". מזה לומד החתם סופר (שו"ת יו"ד רפ"ג) ש"לא נצרך מומחה הבקי בחסירות ויתירות אלא כל אדם יכול לבודקן". ומה צריך לבדוק? היה אפשר להבין מדברי רש"י בסופו, שרק צריך לבדוק שלא נגנבה – ומספיק לראות שהקלף עדיין נמצא בתוך בית המזוזה. אלא, מדבריו "שלא נרקבה" רואים ש"על כל פנים צריך לפותחן ולעיין בכל אות אם לא נרקב כיון שעשוים להתרקב ולבלות באורך הימים" (חתם סופר שם). לכן, אם יש מזוזות שבדקו אותם פעם אצל מגיה וסופר סת"ם, וברור שנכתבו בכשרות, מספיק לפתוח את המזוזה ולבדוק אם לא חל שינוי באותיות - שלא נתקלקלו מרטיבות, צבע, חרקים או שלא דהו האותיות מיושן. וזה נצרך כל שלוש וחצי שנים על פי הדין, וחומרה יפה לעשות את הבדיקה הזאת כל שנה באלול. אלא שגם פה צריך לדעת שעצם פתיחת המזוזה יכול לגרום לקלקולים, ולכן יש לשקול את החומרה של בדיקת המזוזות בכל אלול, מול הבליה שזה גורם למזוזה.
יש לזכור שבזמן שמורידים את המזוזה לבדיקה זו ומחזירים אותה, לא צריך לברך מחדש, מפני שלא היה הפסק גדול. אבל אם מסר את המזוזה לבדיקה, והיה יום או יותר בלי המזוזה, ואחר כך החזיר אותה, צריך לברך עוד פעם כשמחזירים את המזוזה.

שו"תים נוספים
 

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת