הגאוה הלאומית

אורות ישראל פרק ו פסקה ח

"קרבת האלקים הלאומית צריכה אמונה גדולה של גאות לאומית במדה רוממה כל כך, עד שיקבע בלב הרעיון העליון, שההתגלות האלקית ראויה לה. אמנם גאות קודש זו, כשם שהיא עדויה בגאון כך היא שבוצה בענוה גדולה, והענוה האלוקית, הבאה מתוך הגדולה, ומתחברת עמה, היא מופיעה על האופי הנשמתי של כנסת ישראל, ואמונתה בקרבתה אל א-ל עולם קונה שמים וארץ, אשר אין חקר לגדולתו, משתרשת בתוך מעמקי נשמתה, והיא מתקדשת, מתעלה משתחררת, ומתכינה עצמה לגאולה שלימה".

מלמדינו הרב זצ"ל שהגאוה הלאומית בישראל הינה מידה עילאית ואין להעריך אותה כגאוה הפרטית שהיא אם כל המידות הרעות. הגאוה הלאומית בישראל נובעת מהכרת הקרבה האלוקית של האומה שנבחרה לשאת את דבר האלוקים ולהפיצו בעולם כולו. מתוך כך הגאוה הזו נהפכת לענוה, משום שהיא גונזת בחובה את גודל התפקיד של העם הזה שצווה להעביר שפע לעולם כולו, כַלב שבאברים. וכאן עצם מקור ענוותנותו של העם, שהרי הוא משרת את כל העמים האחרים על ידי כך שהוא מזרים להם את עצם חיותם, מתוך קישורו העליון עם מקור החיים. על כן מאוד נצרכת היא הגאוה הלאומית המעמידה את עם ישראל על מעמדו העליון ומתוך כך מאפשרת לו לבצע את תפקידו שכל כולו מושתת על ענוה אלוקית.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת