החומר והרוח

אורות ישראל פ"ו פס' ד

"מפני הנטיה החמרית היתרה, שאבדה את שווי המשקל לעומת הנטיה הרוחנית, הולכים עמים וכלים. בישראל שווי המשקל חקוק בעצם טבעו. אמנם זהו רק לענין שלא תשאר מחלת הנטיה היתרה קבועה באופן שאין לה רפואה, אבל פגיעה מפני הנטיה היתרה פוגעת בישראל , ועוד ביותר משאר האומות, מפני חריפות האופי שלו. האליליות, שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן הבית הראשון, היתה תולדה מנטיה חמרית יתרה, והיא קבעה ג"כ את תולדותיה באומה באופן המחולל מדות נשחתות רבות. בזמן הבית השני, שהאליליות נחלשה, יצאה הפגיעה הזאת להתגלות בצורתה של שנאת חנם, שלא היתה שום תרופה למחלה כ"א ע"י שבירת האומה, באופן שלא יהי' לה ימים רבים מה לעשות בענינים חמריים בכללותה, ונשארה פנית האומה כולה, בכל ימי הגולה הארוכה, רק לדברים נשגבים ונאצלים. אמנם הנטיה היתרה היוצאת-מהשווי אל הרוחניות ג"כ מזיקה הרבה, עד שהיא מאבדת את ההוד האמתי מהרוחניות עצמה, ומ"מ בתור רפואה לנטיה חמרית מופלגת משמשת היא בכל אופן. ע"כ אע"פ שהיחידים נטו לחמריותם, כפי מדת הכרח החיים ותאותיהם, מ"מ האומה בכללה לא הי' לה שום עסק חמרי מאז גלותה. והנה עתה בעת ההתעוררות של התחיה הלאומית היא לנו האות שכבר נתרפאה המחלה הכללית, באופן שכבר ניתנה רשות לאומה להיות לה שיח בענינים חמריים בכלליותה. הנטיה הראשונה מההפלגה הרוחנית אל החמרית מוכרחת להיות בהפרזה קצת לצד האחרון, וזהו מקור חוצפא של עיקבא דמשיחא. מ"מ לא יארך הזמן של הנטיה הקיצונית הזאת, כיון שביסוד האומה מונח שווי המשקל. ע"כ אך ינוח הסער וילכו הענינים לצד המעלה והמשקל הראוי. בעלי ההשפעה צריכים למצא את האורה הרוחנית, שיש בנטיה החמרית, ואת מטרתה הפנימית, וכפי מה שיגלו זה ברבים כן תתרפא מחלת החוצפא ותאבד את סימניה הרעים, ותתעורר האומה בכלל למציאותה הטבעית, ויגלה עליה הדר נשמתה".  

מלמדנו הרב זצ"ל שאין להגדיר את שתי הנטיות, רוחנית וחומרית, כמערכת של טוב ורע, אלא כפי שהנטיה הרוחנית יש לה מקום בקודש, כך גם כן הנטיה החומרית. הסוד של שייכות שתי הנטיות אל הקודש תלוי בשיווי המשקל האפשרי שביניהן. אומות העולם שנתייאשו במהלך ההיסטוריה מלהשיג את שיווי המשקל בחרו כאורח חיים בדרך כלל חיים של שיקוע בחומריות או שניסו לרומם את המצב העגום של התמסרות לתאוות החומריות על ידי יצירת דתות המשתייכות לנטיה הרוחנית אך שוללות את החיוב שבנטיה החומרית. מכל מקום הגויים לא מצליחים לחבר בין שמים וארץ ולכן הולכים העמים וכלים. בישראל שיווי המשקל אפשרי, אך במהלך ההיסטוריה האיזון הנכון עמד במבחן והאומה עד כה נכשלה מלהצליח להגיע לעמק השווה. מעבודה זרה שהיא שיקוע בחומריות ועד לניתוק מחיי המעשה של הגלות, שהיא הגזמה בנטיה ברוחניות הולכת האומה ומחפשת את הנתיב האמצעי. החוצפה של ימינו והרצון להדר בחומריות הינם תגובות לנטיה הרוחנית המוגזמת, והן בעצמם מוגזמות בכיוון השני. אך מובטחים אנו שהיציאה מהגלות והתקומה הלאומית הם סימנים למימד חדש אותו השיגה האומה, מימד שבו היא תצליח סוף סוף להגיע לשיווי המשקל ולכן הנטיה החומרית הגסה תתעדן ותהפך לבסיס מציאותי ואיתן לנטיה הרוחנית המתוקנת המסוגלת לחיות בשמחה עם הנטיה החומרית ולהתברך ממנה.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת