החלום

לפי שיטת הרמב"ם בפירוש החלומות (עיין מורה-נבוכים ב לו-לח), החלום מוסבר כך: במרוצת היום, האדם מוצף ונשטף על-ידי רצף של מעשים, מידע ורשמים שונים, חשובים ולא חשובים. בלילה, כל המקרים הטפלים נעלמים, ונותרת רק משאת נפשו העיקרית. כך, רק הדבר החשוב באמת, מופיע בחלום. בגלל טרדות היום קשה להתפנות לדברים החשובים, אך כשמגיע הלילה - אין יותר דברים לא חשובים; נותרו רק הדברים החשובים, הווה אומר - אותם דברים המציקים ומטרידים באמת את הנפש. כמובן, אין לתפוס חכמה זו בפשטנות, היא עמוקה ביותר. חז"ל מבהירים שהחלום עטוף במשלים מופשטים ובלבושים מיוחדים (עיין ברכות נו-נז), וישנם שני סוגי חלומות: הסוג הראשון, "אחד משישים לנבואה" (ברכות נז ב). והסוג השני: "חלֹמות הַשָּׁוְא ידברו" (זכריה י ב, ברכות נה ב), הם הסבירו שהראשון הוא חלום על-ידי מלאך והשני חלום על-ידי שד (שם). אך הרמב"ם מסביר (מורה-נבוכים ב לז), שאין הבדל עקרוני ביניהם, ואם כך או כך, החלום המתגלה לאדם, הוא הביטוי הפנימי שלו.

הסיפור של חלום פרעה ופתרון יוסף מלמד הרבה על עניין החלום. פרעה, שהיה אדם רציני ודאג לכלכלת ארצו, מתוך שהיה מודאג מכך, חלם חלום בהתאם, ומתוך כך התגלה לו הפתרון. יעקב אבינו חלם חלום על סולם מוצב ארצה, שכן אלו היו מחשבותיו - כיצד לעשות סולם המגיע השמימה.

כך היה אם כן חלום פרעה, שדאג לכלכלת ארצו, ובא יוסף ופתר את חלומו בדיוק כך, אך מתוך יראת שמיים. פרעה נרעש. "וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה". "פותרים היו, אבל לא לפרעה, שלא היה קולם נכנס באוזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם. שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר. שבע מדינות אתה כובש, שבע מדינות מורדות בך" (בראשית רבא פט ו). פרעה אינו מקבל את הפתרונות האלה. הוא מרגיש שחלומו אינו עניין פרטי (בנות), אף לא מאורע היסטורי חולף (מדינות), אלא עניין מהותי לכל צורת וסדר החיים של מצרים. אבל פתרונות מסוג כזה לא הושמעו לו. אמנם הדבר תמוה. הרי פתרונו של יוסף נראה הגיוני ופשוט. כולם יודעים שהיאור הוא מקור הפרנסה של מצרים, ואפשר להבין בהקשר זה את עניין שבע הפרות ושבע השיבולים. מדוע לא חשבו חכמי מצרים על כך? חז"ל רומזים, שאכן היו חרטומים שידעו את הפתרון, אך הם פחדו לומר אותו, כיון שאי-אפשר היה למצרים לעכל את ההנחות המשתמעות ממנו. הרי הוא היוה הפיכת כל מערכת המושגים. עבור מצרים הנילוס הוא מקור החיים, הוא אלוהים. הכוחות המחזוריים שבטבע הם האלוהים, נותני החיים והפרנסה. יש גם אל הממונה על מערכת הטוב והרע, אל מוסרי-רוחני, אבל אין שום קשר בין המערכת הכלכלית ומערכת הטוב והרע. אלים מסוימים מנהיגים את הטבע החומרי ואלים אחרים ממונים על המוסר. הטוב והרע הם מחוץ למבנה הכלכלי.

יוסף הוא נער "עברי", הנמצא מעבר לנהר, מעל לעולם המושגים הרגיל. כדברי חז"ל: "כל העולם בעבר אחד ואברהם בעבר אחר". והוא מגלה להם: "את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה". יש כוח אלוקי שמעל הטבע והשולט בו. הטבע אינו כוח עצמי בלתי תלוי. האלוק המופשט הרוחני, הא-ל של הטוב והרע, הוא ד', י-ה-ו-ה הוא גם ה"אלוקים", בעל הכוחות כולם. אין שני עולמות, חומרי ורוחני, שאינם קשורים. הטוב והרע הם בתוך המערכת הכלכלית, כפי שעולה מכל התורה "אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ונתתי גשמיכם בעתם" (דברים יא יג)

יוסף שיודע את האמת המסתתרת מאחורי חלום פרעה אומר אותה ובלבו של פרעה מתחוללת מהפיכה אדירה ואומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"?.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת