היום אתם יוצאים בחודש האביב
 "ויאמר משה אל העם זָכוֹר את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ד' אתכם מזה ולא יאכל חמץ".
זכירת יום צאתנו ממצרים איננה ככל הזכירות.
אין זו זכירה שמצווים אנחנו להתאמץ בה מול כרסום השכחה של סיפור היסטורי עתיק, ולוּ גם חשוב וראשוני, בדברי ימי עמנו.
גם היום, האמור להיות זכור, איננו רק מצבור שעות על ציר הזמן חסר הפשר.
וכך גם בית העבדים איננו רק מקום שזכינו לא להמצא בו יותר. למרות שלא נשכח לעד כי ממנו יצאנו, ולא נשוב עוד.
אכן לא נשוב.
אבל מהיכן הודאות הזו? מהיכן המוחלטות הזו שלבית העבדים הזה לא נשוב יותר?
כי זכירת יום צאתנו ממצרים, עוד לפני שהיא ציווי – היא הבטחה, היא קביעה, היא הטבעת תוכן נפשי ש"היום הזה יהיה זכור בטבע הנפש של העם" (עולת ראיה א, עמ' לז).
דיבור הקודש, דבר השם לישראל בפי משה, איננו רק מנחה דרכי התנהגות, לא רק מצוה על קיום. לפני הכל הוא מצביע, מתווה כיוון, ועוד יותר מזה – סולל דרך, סולל מציאות שבה יש כיוון, יש ערך, ממקור הערכים כולם, ממקור הקודש.
יצאנו ממצרים, מבית עבדים, לא רק כהחלפת מיקום ושינוי נ.צ., גם לא רק כשיפור תנאי קיום ובקשת מנוח. יצאנו ממצרים מכח ההצבעה, מכח אצבע אלוקים והִגלוֹת ידו החזקה ושכינתו עלינו.
יצאנו מבית עבדים קודם כל מכח החירות המובטחת, החרות שהוטבעה בנפשנו לעבוד את האלוקים על ההר הזה, להיות עבדים לד' ולא עבדים לעבדים. אל תיקרי חרות אלא חירות.
 
וכשיש יום, כשיש שעות, כשיש מרווח ושטח במרחב הזמן בו מתרחש גילוי חירות קודש מוחלטת; כשיש יום בו נקבעת – בחוזק יד מלך עליון – יציאת נצח מכל בית עבדות באשר הוא, שגם אם אלפיים שנה "השתה עבדי, לשנה הבאה" תמיד תמיד "בני חורין"; כשיש יום כזה – האם יפעל בו כרסום השכחה? הלא האביב עצמו, בלעדי היום הזה שבחודשו, למה יחשב? לאיזה חלק בשנה שבו גדלים עשבים עם עלים וצבע (שקוראים להם פרחים), שבו יוצאים מענפים שדופים מרוחות חורף מעין בליטות ירוקות (שקוראים להם לבלוב), שבו עושות הציפורים יותר רעש (שקוראים לו ציוץ) מאשר בחורף. הלא האביב עצמו מקבל את שמו וחינו מחן היום האביבי, יום החרות, של חג החרות. היום שהוא מקור האביביות, מקור ההתחדשות, התחדשות החיים ופריחתם, התחדשות היותנו לעם לשם אלקינו.
"היום אתם יוצאים בחודש האביב". "פעולת היציאה שלכם היא פעולה חודרת בכל היקום, פעולה חודרת בכל הטבע, פעולה חודרת בכל מה שהוא למעלה מן הטבע. היום הוא מיוחד במהותו הרוחנית, להיות מוכן ליציאה שלכם, והוא בחודש האביב, שהפריחה והחיים המתחדשיםמוכרים בו כ"כ בכל הטבע. קנה כאן מקום אחוד כל תמצית הבריאה, להיות הכל משותף עם יציאתכם המופלאה". (עולת ראיה, שם).

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת