שבת "מעין עולם הבא"
בתקופת השנה הזו, לפני למעלה משלושת אלפים שנה, כצאת ישראל ממצרים, התמודדו בני ישראל עם תופעה מוזרה, הגונזת בקרבה משמעות אדירה תופעת "המַן"
במידבר, הקב"ה מדבר עם בני ישראל בשפת החיים. דור המידבר לומד אמונה מעצם הדרך בה הוא מונהג. למעשה תקופת המדבר הינה הכנה גדולה לבניין האמונה הלאומית. עם ישראל לומד להכיר את מלך מלכי המלכים שהושיע אותו ממצרים, ועתה מנהיגו במידבר. הלימוד הראשון החשוב שלומדים בני ישראל, הוא על ידי המן. המן נקרא בארמית "נהמא דמהימנותא" - לחם האמונה. על ידי המן בני ישראל לומדים שהאמונה הישראלית איננה סתם רעיון, אלא היא ממש מחייה את העם. לחם שמימי שאיננו מופק בדרך הטבע הוא המזון שלהם - לחם שממחיש את עצם האמונה במי ששולח אותו מהשמיים, ומוכיח שהעם הזה אוכל (חי) מעצם אמונתו ואין אצלו הפרדה בין חיים לאמונה. בהמשך דרכו, כאשר יפסק המן, ישאר עם ישראל עם הידיעה המונחלת לדורות: הפרנסה מן השמיים, לא צריך לדאוג. השיעור השני באמונה שלמדו בני ישראל במידבר, היה דווקא מהפסקת המן ביום השבת. הם למדו שהקב"ה "שובת" ביום השבת. הם למדו בכך על הנהגת העולם הנסתרת והבינו שיש לבני ישראל חובה להיות מקושרים להנהגה זו. עם ישראל בנוי במבנה נשמתי-לאומי המתאים לגמרי לדרך בה הקדוש-ברוך-הוא מנהיג באופן נסתר את עולמו. עם ישראל שובת ביום השבת, משום שישנו מושג כזה כביכול אצל הקדוש-ברוך-הוא  - הוא גם כן "שובת בשבת" (אף על פי שמושג זה הנו משל כלפי הקדוש-ברוך-הוא). ביום הששי וביום השבת, הבינו בני ישראל שיש קשר ישיר בין ההנהגה המעשית שלהם (שמתבטאת כאן בשמירת השבת) לבין ההנהגה העליונה בה מנהיג הקב"ה את כל המציאות. הם הבינו שהם זכו במתנה אדירה ביכולת להתנהג על פי הדרך בה האלוקים מנהיג את העולם. וכאן יש מוסר השכל גדול יש לאדם יכולת להידמות לבורא העולם על ידי מעשיו בעולם.
למעשה השבת מבטאת את העליונות העל-עולמית שמצליחה לחדור אל תוך העולם. נכון שהדבר לא נראה לעין שאיננה מתבוננת לעומקם של דברים וחושבת שהשבת היא פשוט עול של איסורים והגבלות, אך באמת שמירת השבת היא הזדהות מלאה עם הקדוש-ברוך-הוא, ולכן היא תופסת מקום כל כך מרכזי בתורה ובהלכה. את כל זה למדו בני ישראל מירידת המן והפסקתה, שהרי יש לשאול לכאורה מי יותר גדול יום שיורד בו מן או יום שלא יורד בו? נס של הורדת מן או נס של הפסקת הנהגת הנס של המן? התשובה היא שהפסקת המן גדולה מהורדתו. השבת היא הפסקת המן וכל המשתמע מכך - כגון עצירת כל ההיתר לעשות מלאכות, היינו לבנות ולקיים את העולם החומרי. הנס שייך לענייני העולם, הוא התערבות פנימית של העולם העליון ("העולם הבא") בתוך העולם הנגלה החומרי כך היה נס הורדת המן, לחם מן השמיים. אך השבת היא מדריגה שמעל העולם ומעל הנס, מדריגה, שמעלה את כל העולם הזה אל דרגת העולם הבא "מעין עולם הבא". אין כאן לא חומר ולא נס בתוך חומר, אלא מעין המדריגה התכליתית של התעלות העולם הזה לכוון העולם הבא שכולו טוב. בכל שבוע אנו זוכים ליום אחד בו אנו יכולים להתנתק מן העולם וכך לחדש את כל כוחות הנפש שלנו "שבת וינפש", ולהזדהות עם האמונה שסוף סוף המציאות כולה תהא מלאה נועם ועדן.
שבת שלום!

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת