ט"ו בשבט הגיע
 
 
"ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות". לפני שנשאל מה זה בכלל חג לאילנות, כדאי לשאול מה זה "ט"ו בשבט"?
פשוט מאוד, "שבט" הוא אחד מחודשי השנה של הלוח העברי, וט"ו שווה למספר 15 אם כן ט"ו בשבט זהו ה15- לחודש שבט.
חודש שבט הוא החודש שמבשר כבר את האביב, אף על פי שהוא עדיין בתקופת החורף. הוא אחרי החודש החורפי מאוד "טבת", והוא לפני חודש "אדר" שאחריו מיד בא חודש האביב "ניסן" (עם חג הפסח, חג האביב).
למדנו אם כן על הפלג המסוים הזה במהלך השנה, בו אנו חוגגים ב15- יום של חודש שבט את חג האילנות. ועכשיו אפשר לשאול את שאלתנו הראשונה: "מה זה בכלל חג לאילנות"? במשנה (זהו מקור הלכה קדום מאוד, שנכתב בזמן ה"תַנַאִים" לפני למעלה מאלפיים שנה), החג הזה נקרא "ראש השנה לאילן". כן, לא רק לנו יש ראש השנה (בחודש תשרי) אלא גם לאילנות יש ראש שנה, והוא בחודש שבט.
ראש השנה לאילן נקבע על פי החנטה של פירות האילן. בראש השנה לאילן אנו כבר שמחים על פירות האילן, אף שהם במצב בוסרי ביותר, שהרי החנטה היא ראשית הבשלת הפרי, אחרי הפריחה. אכן בט"ו בשבט השקדייה פורחת (אפשר כבר להתחיל לשיר...) ונראים אם כן הסימנים הראשונים של יבול השקדים הבא.
וכך בכל הפירות, החקלאי יודע כבר לפי מספר הפרחים המופיעים בעציו כמה טוב יהא יבול השנה. הפירות עברו את החורף ואף על פי שעדיין עליהם לעבור עוד כמה ימי גשמים, שהרי ט"ו בשבט הוא היום ש"רוב גשמים כבר היו" (על פי הגדרת חכמינו זכרונם לברכה) רוב ולא כל ימי הגשמים. לפירות הבוסריים מחכים עדיין תנאים לא קלים גשמים ואולי סופות ואחר כך השרב של תחילת הקיץ, אך בכל זאת אנו שמחים על הופעת הפירות שחנטו, ואנו מלאי בטחון בקדוש ברוך הוא שפירותינו ישרדו את קשיי הטבע.
ויש כאן מוסר גדול, שהרי אפשר היה לומר שלא נשמח עד שנהיה בטוחים שמשהו רציני יצא מאותם הפירות. אך לא כך הדבר הרי גם כשנולד לנו תינוק אנו שמחים עד השמים ואף אחד לא בא עם הצעה מוזרה: "חכה שיגדל לפני שאתה שמח, אתה לא יודע מה יצא ממנו! לך תדע אולי עוד תצטער שהוא בא לעולם"! כמובן אם יבא אדם כזה עם הצעה כזאת ביום ברית המילה, אנו נתקשה לשמור על קור רוח, ובמקרה הטוב נסתפק בלא להתייחס אליו...
אבל באמת לכאורה שאלתו היא שאלה. על מה אנו שמחים? הרי אין אנו יודעים מה יצא מילד זה!
אלא ודאי גישה זו היא פסולה ואת זה אנו לומדים מן השמחה של ט"ו בשבט. אנו מודים לקדוש ברוך הוא שנתן לנו את הפירות של העונה החדשה כבר כשהם "בחיתוליהם", בתחילת דרכם, בזמן החנטה. הסימנים הראשונים של ההופעה כבר משמחים אותנו, משום שאנו היהודים, אנשים אופטימיים! כן ה"יהיה טוב" הישראלי, שנגדו מתרעמים כל המלומדים, הוא תכונת נפש שלנו. מה נעשה ככה אנו! אנו מלאי ביטחון בהצלחה. כך גם הקמנו את מדינתנו וכך אנו ממשיכים לחיות בה עם כל הקשיים. אנו פשוט שמחים על מה שיש כבר ובתקווה שבסופו של דבר הכל יסתדר.
נגיד לכל הבאים לקרר אותנו שאנו באופן טבעי שמחים ואופטימיים ובאמת מאמינים שבסוף בעזרת השם הטוב השלם יופיע. במחשבה זו נחגוג בקרוב את חג האילנות ונראה אותו כסמל לדרכינו הצודקת, דרכה של היהדות בהתחדשותה בארץ ישראל.
 
חג לאילנות שמח.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת