לימוד זכות

 

מעשה באדם אחד שירד מהגליל העליון, ועבד כשכיר אצל בעל בית אחד בדרום, שלוש שנים. ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות, אמר לו: אין לי. אמר לו: תן לי קרקע - אין לי. תן לי בהמה - אין לי. תן לי כרים וכסתות – אין לי. השפיל כליו לאחריו, והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משאוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו בשעה שאמרת לי: תן לי שכרי ואמרתי: אין לי מעות, במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחתה בהן. ובשעה שאמרת לי: תן לי בהמה ואמרתי: אין לי בהמה, במה חשדתני? אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי: תן לי קרקע ואמרתי לך: אין לי קרקע, במה חשדתני? אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני? אמרתי שמא אינן מעושרות ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני? אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. אמר ליה: העובדה כך היה: הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה. וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות (שבת קכז ע"א). לפי הגאונים המעביד היה רבי אליעזר בן הורקנוס והפועל היה רבי עקיבא. המצב שבו הועמד רבי עקיבא היה מצב קשה ביותר. מעבידו לא נתן לו כל הסבר, אלא שב וטען כנגד כל אחת מבקשותיו "אין לי". ובכל זאת רואים אנחנו כי רבי עקיבא מלמד עליו זכות פעם אחרי פעם.

רבנו המאירי אומר על כך כי זה אינו מקרה רגיל, אלא, כיוון שמדובר בתלמיד חכם צדיק גמור, זה מביא ליצירת מצב מיוחד במינו. צדיק גמור – חובה לדון אותו לכף זכות אפילו נראה לנו שכף חובה כמעט ומכריעה את המאזניים באופן מוחלט (שאילתות רב אחאי גאון מ).

המצווה ללמד זכות על אדם היא בעת שהתנהגותו יכולה להתפרש לכאן או לכאן, לכף חובה או לכף זכות. בעת שאין כל ספק בכך שהתנהגותו שלילית יש רק כף חובה, אין כל חובה לאנוס את עצמנו ללמד עליו זכות. לדוגמה: אם אדם המוחזק כמחלל שבת נוסע בשבת, אין חובה לטעון לזכותו שהוא מביא אשתו ללדת וכדומה. צריך להכיר בכך שאינו שומר שבת, ואין צורך למצוא תירוץ לכל אחת מנסיעותיו בשבת. החובה ללמד זכות קיימת, בעת שיש כף חובה וכף זכות ולא כף חובה בלבד (שערי תשובה ג ריח. רע"ב אבות א ו).

ישנם שלושה מצבים: מצב שוויון בין כף זכות לכף חובה, מצב שבו יש רק כף חובה, מצב שבו ניתן לפרש לכף זכות בדוחק גדול.

במצב שוויון בין כף זכות וכף חובה, הווי דן את כל האדם לכף זכות, חוץ ממי שאיבד חזקת כשרות. במצב שבו יש רק כף חובה - אין ספקות ודנים לכף חובה.

במצב שבו ניתן לדון לכף זכות בדוחק גדול - לגבי כל אדם אינך חייב לדון אותו לכף זכות. אבל צדיק גמור יש לו חזקה מיוחדת, ואינך רשאי לבטל חזקתו בגלל מקרה אחד, אלא חובה עליך לדון אותו לכף זכות. אין זה הגיוני שמעשה שנעשה באופן חד פעמי ימחוק שנים של צידקות גמורה.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת