לימוד תורה בצבא

 

מה דעתכם על מבחני מידות בגיבושים ליחטי"ות? לא מידות בגוף אלא בנפש ובנוסף לכך בְּחני עיון/ בקיאות בש"ס?

ובכן, מסתבר שביחידות צבא ישראל של ימי קדם, כך היה.

משה רבינו מורה ליהושוע: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" ורש"י מפרש: אנשים – גבורים ויראי חטא, וכן בפרשת מטות, מצווה משם את עם ישראל להלחם במדיין ואומר להם: "החלצו מאתם אנשים לצבא", והכוונה ללוחמים צדיקים (רש"י).

ועוד בפרשת שופטים, מלמדת אותנו התורה שהאיש הירא ורך הלבב לא יוצא למלחמה, ועל פי רבי יוסי הגלילי מדובר על מי שירא מעבירות שבידו. בנוסף למקורות אלו ישנם עוד לימודים רבים המורים לנו שלוחמי הצבא הישראלי, בנוסף לגבורתם היו בני תורה ואנשי מידות.

באמת נכון לשאול מדוע? אם תפקיד הצבא להכריע את המערכה, נכון יותר שהלוחמים יהיו אנשים מחוספסים, קשוחים, כאלו שלאו דווקא גדלו בבית המדרש.

על כך אפשר לענות: מלחמותינו אינן כשל שאר העמים. אין מטרתנו לכבוש, להשמיד, להרוג ולאבד.

מלחמות ישראל אינן לכתחילה. עניינם של ישראל הוא להיות אור לגויים ממלכת כהנים וגוי קדוש, וכשמנסים למנוע זאת מאיתנו אנו נלחמים.

כותב הרמב"ם: "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה (שטחי כינוס) ידע (הלוחם הישראלי) שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה" – כלומר, כדי לאפשר את הופעת האידיאלים, הערכים והמוסר של התורה.

את כל זאת צריכים לדעת לוחמי הצבא ומפקדיהם, ולשם כך חייבים לעסוק בסוגיות התורה באופן שיטתי, ממש באותו האופן שניתן זמן לאימונים המקצועיים.

תודעת הלוחמים בעת היציאה למלחמה מוסיפה רבות ליכולת הביצוע ולהכרעת האויב בשדה הקרב.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת