מדינת היהודים

אורות ישראל פרק ו פסקה ז

"אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול".

מלמדנו הרב זצ"ל שבאומה הישראלית מושג המדינה איננו עניין של אינטרסים חיצוניים של הפרט, אלא היא הכלי שדרכו מופיע העניין האלוקי במציאות. הרצל קרא לישות המיוחלת "מדינת היהודים", אך הרב קרא לה "מדינת ישראל". המושג "יהודים" נהפך לביטוי של הופעת שרידי האומה הישראלית בגלות, ולכן הביטוי "מדינת היהודים" בהחלט משקף את התפישה הגלותית של מימד המדינה באומה הישראלית, מה שגרם גם לחשוב שניתן להקים את מדינת היהודים באוגנדה. כאשר עם ישראל חוזר לארצו הוא מתחיל לקבל את מימדו הכללי וחוזר לדרגת "ישראל". הישות המדינית שהוא בונה לעצמו נקראת באופן טבעי "מדינת ישראל" והיא יסוד כסא ה' בעולם.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת