האם אנו באמת יודעים מה זה "תורה"?
הרב אילן צפורי 
חג השבועות החל בלוח העברי ביום הששי לחודש סיוון, הוא "חג מתן תורה" כידוע פשוט בששה בסיוון, חמשים יום לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, הם קבלו את התורה. המושג "תורה" כל כך מושרש בלקסיקון של עם ישראל, שלכאורה אין כבר צורך לבזבז עליו דיו. אך מתברר שכדאי למחוק כמה וכמה דפים של תפיסות שטחיות ולכתוב עליהם מחדש - אך הפעם בדיו ברור ורענן.
בתחילת תורתנו הקדושה, בספר בראשית, מתוארת הדרך הסודית בה הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם. כידוע המילה הראשונה של התורה היא "בראשית", ודרשו רבותינו "בראשית בשביל התורה שהיא ראשית" (רש"י סנהדרין דף צא עמוד ב) זאת אומרת שהתורה נקראת "ראשית" (היא הדבר הראשון והחשוב), ובשבילה נברא העולם. לא כל יום יש לנו זמן לחשוב על מטרת בריאת העולם, אך לפי מדרש זה, העולם כולו לא נברא אלא כדי שתופיע בו התורה. למרבה הפלא דרשו חז"ל את אותו הפסוק גם כן בצורה אחרת: "בראשית בשביל ישראל שנקראים ראשית", כפי שכתוב במדרש: "אמר רבי ברכיה שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל, דכתיב (שכתוב) 'בראשית ברא אלקים' ואין ראשית אלא ישראל, שנאמר (ירמיה ב) 'קדש ישראל לה' ראשית' " (ויקרא רבה פרשה לו פסקה ד). וכמובן, אין סתירה בין הדברים - לא בשביל התורה לבד נברא העולם, ולא בשביל ישראל לבד נברא העולם, אלא בשביל ישראל המתאחדים עם התורה, ויוצאים אל הפועל דרכה.
אם תאמרו לי שדברים אלו מעורפלים ולא מובנים לא תהא לי טענה, שהרי כל המדרשים הללו ספוגים בתורת הנסתר. מכל מקום, אף שאין אני מבין בנסתרות, הרעיון ברור: האחדות המוחלטת הזאת בין עם לרעיון אלוקי בין עם ישראל לתורה - הוא סוד הנצחיות של עם ישראל. זהותו הוגדרה בדייקנות על ידי ישעיה הנביא: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה מג, כא). הקדוש-ברוך-הוא אומר שהוא יצר את העם הזה על מנת שיספר את תהילתו מה שבא ללמדנו שלעם זה יש יעוד בעולם, והוא להביא לאנושות את תהילת השם, היינו את תורתו שהיא האידיאה העליונה שעל ידה הוא ברא את העולם, ועל ידי דביקות האנושות בה, הוא חפץ להמשיך לקיימו.
על פי זה אנו מבינים שהתורה איננה סתם ספר מצוות, מעין הוראות יוצר אלא היא ההופעה הנבואית הספרותית של הרעיון האלוקי שמאחורי עצם הרצון לברא את העולם (מותר לקרא משפט זה עוד פעם!). נבין גם את המדרש של חז"ל ששואל למה בשבעת ימי בראשית נמנים בתורה הימים: יום אחד, יום שני, יום שלישי וכו', ואילו ביום שישי לבריאה כתוב "יום השישי" בה"א הידיעה, כאילו יש איזה יום שישי מפורסם, עליו רומזת התורה. אכן מגלים לנו חז"ל ש"יום השישי" הזה הנרמז כאן, הוא יום השישי לחודש סיוון יום בו כבר היה מתוכנן שתינתן התורה, וכך אמרו: "אמר ריש לקיש (שם של אחד מחכמי התלמוד): מאי דכתיב (מהו שכתוב) 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי', (אות) ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש-ברוך-הוא עם מעשה בראשית (=עם כל הנבראים) ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת דף פח עמוד א). לא פשוט מה שמוטל על הכתפיים שלנו! כל קיום העולם תלוי בנכונות של עם ישראל לקבל את התורה
הסוד הגדול, והוא גם הקושי הגדול על הבנתנו, הוא שהופעת התורה בעולם דורשת מאתנו לא רק לפתח כלפיה יחס אינטלקטואלי, היינו ללמוד אותה, ולא רק יחס רגשי קרי לאהוב אותה, אלא גם יחס חי, היינו לחיות על פי מצוותיה והנהגותיה.
אין ספק שאי אפשר להבין את עומק המושג "תורה" על רגל אחת, אך חג השבועות הוא הזדמנות טובה, בין שני מאכלי גבינה מיוחדים שבאים להנעים את החג ולהזכיר את הר סיני (שנקרא "גבנוני" מלשון "גבינה"), לחשוב גם שבזכות תורה זו אנו נשארנו מאוחדים אלפי שנים, והיא התפארת שלנו בעיני כל העמים, ובזכותה קראו לנו "עַם הספר" ספר ממנו גם הם מנסים לדלות את ערכי המוסר.
חג מתן תורה שמח!

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת