נשמת כל חי

זרעונים פרק ח

"ומציירים אנו לנו נשמה גדולה ענקית לכל מלא שאיפותיה, את תשוקתה הכבירה לחופש ואור, את צערה החזק, את מכאובה הנמרץ על עלבון התבל, נשמת אברהם, איך היא מתמרמרת בראותה את האושר, את האור המוכן לכל, לכל החי, לכל הנשמה, הרוחב האלוקי הקורא להויה: היה אור, הקורא לכל פרט: המלא אושר, גודל, גובה ונחת, טוב וגבורה, אהבה ונעימות, - והבארות נסתמו, "סתמום פלשתים וימלאום עפר", איך מתפרץ הארי מהסוגר, איך נוטל הוא את מקלו בחרון, משבר את הצלמים, קורא בכח לאורה לאל אחד אל עולם".

 מלמדנו הרב זצ"ל שהשאיפה הלאומית הישראלית מגיעה לעמקים עליונים של רצון להושיע את כל היש ולא את האנושות בלבד. נקודת הפתיחה של יצירת הנפש הלאומית הענקית הזאת בשאיפותיה היתה הופעתו של נשמת אברהם אבינו שמתוך כאבה הנמרץ על עלבון המציאות בנמיכותה, התקוממה להושיע את העולם. הקב"ה ברא עולם בו מופיע החושך של חוסר הדעת, חוסר החסד, חוסר הטוב, אך בפנימיותו יש לעולם אור גנוז ששואף לטוב ולדביקות אלוקית. את האור הזה צריך להעלות על מנת שכל העולם כולו ישוב להיות הופעת החסד האינסופי של בורא עולם. מתוך כוח זה קם אברהם אבינו וניפץ את החושך של העבודה הזרה ופתח את הציר להופעת עם שכולו רצון לרומם את המציאות כולה, מן האנושות ועד לבעלי החיים שיגיעו גם הם לדרגת החסד של "וגר זאב עם כבש" זהו ישראל.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת