קצת סדר בליל הסדר
 
ליל הסדר למה "סדר"? פשוט משום שבליל זה אנו מסדרים את ההגדה של פסח. מה הכוונה? אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים על פי סדר מסויים הכולל חמשה עשר שלבים: "קדש", "ורחץ", "כרפס", "יחץ", "מגיד", "רחצה", "מוציא", "מצה", "מרור", "כורך", "שולחן עורך", "צפון", "ברך", "הלל", "נרצה" - כפי שהם רשומים בתחילת ההגדה של פסח.
"קדש": זהו שלב הקידוש. כמו שבכל שבת לפני הסעודה אנו עושים קידוש על היין, כך גם בליל הסדר.
"ורחץ": זו נטילת ידיים לא רגילה. בדרך כלל אנו נוטלים ידיים על מנת לאכול לחם (או מצה בפסח) ומברכים ברכת "נטילת ידיים", אך הפעם אנו נוטלים ידיים ללא ברכה ורק כדי לאכול ירק טבול במים ("הכרפס"). כל זה על מנת להתמיה את הילדים שישאלו שאלות על ליל הסדר (כגון "מה נשתנה").
"כרפס": אנו טובלים סלרי או תפוח אדמה במי מלח. כך פותחים את סדר האכילה של ליל הסדר, על ידי ברכת "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה".
"יחץ": אנו מחזיקים בידינו שלוש מצות זו על גבי זו, נוטלים את האמצעית וחוצים אותה לשני חלקים לא שווים. את החלק הגדול אנו שומרים לאפיקומן (אותו הילדים מחביאים).
"מגיד": הוא שלב אמירת ההגדה של פסח, בו אנו מספרים על יציאת מצרים ועל התשועה הגדולה שעשה הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל בראשית היוולדו כעם.
"רחצה": הפעם נוטלים ידיים כדי לאכול מצה. על נטילה זו אנו מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על נטילת ידיים".
"מוציא": לוקחים את שלושת המצות ביד (מהאמצעית נשאר לנו רק חצי קטן זוכרים?) ומברכים לפני האכילה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ". נכון אנו אומרים "לחם" אף על פי שלא מדובר בלחם חמץ, חס וחלילה, אבל מצה היא גם לחם פשוט לחם שלא החמיץ.
"מצה": לפני שאוכלים, מברכים על המצוה שהיא עיקר ליל הסדר: "ברוך אתה וכו', על אכילת מצה", ואוכלים כמות של שני "כזית" מצות (הכוונה שיעור של בערך מצת מכונה שלמה).
את המצה אוכלים בהסיבה, זאת אומרת במין חצי שכיבה על צד שמאל כך היה מנהג בני חורין, ואנו בליל הסדר רוצים להראות על כך שאנו בני חורין.
"מרור": לוקחים מרור (חסה) טובלים בחרוסת (תערובת של תמרים, אגוזים, יין, תפוחים, צמוקים וכו' - כל אחד על פי מנהגו) ואוכלים.
"כורך": לוקחים את המצה השלישית וכורכים אותה עם מרור ועם חרוסת. כל זה לזכר המקדש בו היו אוכלים מצה יחד עם קורבן פסח ועם מרור. לפני האכילה אנו אומרים: "זכר למקדש כהִלל" (הִלל הוא חכם מתקופת התנאים שהתחיל את המנהג הזה).
"שולחן עורך": זהו השלב בו אנו אוכלים את סעודת הפסח עם כל המטעמים שהכינו לכבוד החג.
"צפון": זהו השלב בו הילדים מגלים לנו היכן הם החביאו את האפיקומן (כמובן לא לפני שהבטחנו לשלם עבורו, ונכנענו לדרישותיהם!) אנו אוכלים את המצה הזאת הנקראת "אפיקומן" שמשמעותו הדבר האחרון שאוכלים בליל הסדר.
"ברך": אחרי האכילה, כמו בכל ימות השנה, אנו מברכים את ברכת המזון להודות לקדוש-ברוך-הוא על כך שברך אותנו בשפע מזון וכל טוב.
"הַלל": לאחר ברכת המזון אנו אומרים הלל, שהיא תפילה מיוחדת להודות לקדוש-ברוך-הוא. כמובן, בליל הסדר אנו מודים לו על כך שהוציאנו ממצרים.
"נרצה": הכוונה שהקדוש-ברוך-הוא רצה, היינו שמח במעשינו. בחלק זה אנו שרים שירים כמו: "חד גדיא", ו"אחד מי יודע".
ראינו שליל הסדר נקרא "הסדר" משום שהכל מסודר על פי אותם השלבים. כל המשפחה מתאחדת בשמחה מסביב להזכרת סיפור הגאולה של עם ישראל ממצרים, ובתקווה שגם בימינו נזכה לראות את סוף כל הצרות שלנו ואת הגאולה השלימה. אך מרוב סדר שלא נשכח את העיקר עיקר עניינו של ליל הסדר הוא לספר על יציאת מצרים, ובעיקר לילדים. הילד הצעיר ביותר שואל "מה נשתנה", ומדובר באמת בשאלה ששואלים כל הילדים ואף המבוגרים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? והתשובה כתובה בהמשך ההגדה עבדים היינו לפרעה במצרים וכו' והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מיד אויבינו.
 
פסח כשר ושמח!

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת