ספר הכוזרי ואנחנו
 
כולנו מכירים את "ספר הכוזרי" שזכה להיות אחד הספרים הנמכרים ביותר בכל יריד ספרים, אף בימינו. המפתיע הוא שספר זה נכתב לפני כתשע מאות שנה! על ידי מחברו, גדול משוררי עמינו רבי יהודה הלוי.
רבי יהודה הלוי נולד בספרד, בעיר טולדו, במחצית השניה של המאה האחד עשרה. טולדו הייתה בתקופה זו תחת שלטון מוסלמי, אך בימי ילדותו של רבי יהודה הלוי נכבשה מחדש על ידי הנוצרים.
על רקע המתיחות הזאת, כאשר בצפון שולטים הנוצרים, בדרום המוסלמים והתקופה היא תקופת תנופת הפילוסופיה החילונית, כותב רבי יהודה הלוי את ספרו, "ספר הכוזרי", ששמו המקורי הוא: "ספר התשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה".
אכן זה היה אז מצבינו "הדת המושפלת", משום שאנו היינו אז עם מושפל, נשלט על ידי שאר העמים ותלוי בחסדיהם, שכידוע במקרה הטוב היו מועטים, אך בדרך כלל במקומם קבלנו הרג והרס. ברוך ה' בימינו בזכות הקמת מדינתנו, דתנו הרימה ראשה בכל העולם ובגאווה אנו שמחים להיות יהודים (לא כולם חושבים כך אך בעזרת ה' גם זה יתוקן).
ספר הכוזרי הוא סיפורו של מלך גוי שמחפש את עצמו ובודק את הדתות והדעות הסובבות אותו בממלכתו. לאחר שאינו מוצא מזור אצל הנוצרים, המוסלמים והפילוסופים, הוא "נאלץ" לפנות לאדם המכונה "חבר" - יהודי משכיל ונבון הדבק באמונתו בקדוש ברוך הוא ובתורת משה עבדו. וכמובן - כפי שניחשתם - החבר הזה מצליח להוכיח לו שהדת היהודית היא דבר האלוקים האמיתי, ובעקבות העוצמה הרוחנית של דבריו ובעיקר הלוגיקה שבהם, המלך הזה משתכנע ומתגייר, הוא וכל עמו.
לא נכנס כאן להתבונן בעצם שיטת ההסברה של רבי יהודה הלוי בספר, שהיא לדעתי עליונה מאוד, ומצריכה הכנה מסוימת מצד הקורא (כגון הבנת האווירה ששררה בתקופה בו הוא נכתב, וגם ידיעות בסיסיות במאפיינים המרכזיים של הדתות והפילוסופיה), אך מה שחשוב, הוא לנסות להבין את המסר המרכזי של הספר מסר שבא לידי ביטוי במלא עוצמתו כבר בפתיחת הספר, על ידי החלום של המלך.
מלך זה כך מסופר נשנה אליו חלום אחד פעמים רבות. בחלומו הנה מלאך מדבר אליו, ואומר לו: "כוונתך רצויה בעיני האלוקים, אך מעשך איננו רצוי". המלך הזה היה מהדר בעבודת האלילים שלו במקדש של עבודה זרה בבירתו, אך חלומו זה מאוד הטרידו, שהרי הוא תבע ממנו לשנות את מעשיו.
זאת נקודת הפתיחה של ספר הכוזרי אדם שמחפש את עצמו. אך יש בה כבר מסר גדול, שהרי היינו מצפים מספר שבא להציג את רעיון האמונה באלוקים, להציג בפנינו דמות יותר "חילונית" היינו אדם שלא מאמין כלל. לעומת זאת מה אנו רואים? אדם שמאמין באלוקים, מאמין במלאך (ז"א ביכולת של האלוקים לתקשר אתו) ומאמין שלאלוקים הזה יש מסר ברור, ציווי לעשות כאן בעולם הזה, מעשים. כמו כן הוא מאמין שהמעשים הללו אינם ניתנים לבחירת האדם, אלא מדויקים ומותאמים לרצונו העליון של האלוקים.
אם כן יש לנו כאן דמות שמתגלמים בה למעשה יסודות האמונה: א) יש אלוקים ב) יש לו רצון ברור ג) הרצון הזה ניתן להשגה ד) יש לרצון זה ביטוי מעשי ומדויק כאן בעולם (=מצוות).
הייתם אומרים שרבי יהודה הלוי בחר בדרך הקלה כדי להסביר את אמונת ישראל, שהרי נקודת הפתיחה איננה "חילונית" לגמרי אלא דתית אמנם דתית מעוותת, אך דתית.
לדעתי אין זו הסיבה, משום שבמהלך ספר הכוזרי רבי יהודה הלוי לא חושש מלהציג בפנינו את התפיסות האתאיסטיות של דורו, דרך החשיבה הפילוסופית האריסטותלית, ונותן להן מענה אלא יש לו כאן מסר ברור: אין אדם שאין לו באיזשהו מקום אמונה בסיסית במושג אלוקות עם כל "החבילה" הזאת עליה דברנו, היינו: יש אלוקים, שרוצה משהו מאתנו, ולמשהו הזה יש ביטוי מעשי בתוך חיינו. הבעיה היחידה היא האם "בראש שלנו" לעסוק בחיפוש אחר האמונה הפנימית הזאת או שמא אין לנו זמן לזה. למי שאכפת, אומר לנו רבי יהודה הלוי שזו אות הפתיחה, ומכאן הוא צריך להתחיל לעשות את הבירורים שלו. במילים אחרות המסר הגדול של רבי יהודה הלוי הוא שלאדם יש אמונה טבעית במשהו עליון המשפיע על חייו. השאלה היא מה זה והיכן מוצאים אותו הצעתו הפשוטה היא לא לחפש אותו בהודו, אלא בתוך עמינו הנושא את המסר האלוקי הזה אלפי שנים, וממנו דולה האנושות (לפחות חלק נכבד ממנה), בכל מיני צורות, במהלך כל הדורות, את השקפתה הדתית.
 
שבת שלום

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת