עיון ראשון 1
בבא קמא ב ע"א במשנה
 
מהות "ארבעה אבות נזיקין"
עיין לקמן ד ע"ב: "תני רב אושעיא שלשה עשר אבות וכו' "
למה חשוב לתוס' ד"ה "ארבעה" (ב ע"א) אם גורסים הן או לא?
משום שאנו רואים שישנן דעות המונות יותר אבות נזיקין.
מה קשה מהסוגייא שם (ד ע"ב) על המשנה?
לכאורה אין סיבה לצמצם את הנזיקין לארבע דוקא.
מה טעם המניין של התנא שלנו, על פי הה"א של התוס', ומהי המסקנה?
ב"א התנא רוצה רק להסביר את ההבדלים שבין ד' אבות אלו. אך למסקנה משמע שיש עניין דוקא במניין זה.
 
עיין בפסוקים בתורה, שמות פרק כא מפסוק כח עד פרק כב פסוק ה
כמה פעולות נזק כתובות שם? למה התנא שלנו מנה ד' אבות נזיקין?
נגיחת אדם, בור, נגיחת שור, אדם הגונב ומכר וטבח, הבא במחתרת, "יבער"-"ושילח" (=שן, רגל?), אש. התנא מנה רק את "ממונו המזיק"
עיין בסדר פסוקי התורה - מה סדר המזיקין ע"פ פרשת התורה? האם הדבר תואם את סדר המשנה?
קרן, בור, "בעירה", אש. נראה תואם לכאורה.
 
מהו ה"שור" של המשנה?
עיין ב ע"ב בברייתא "ת"ר ג' אבות וכו'" ועיין ג ע"א במחלוקת רב ושמואל בעניין "מבעה". דלג על כל הסוגייא בשלב זה ועיין במסקנה לשיטת שמואל ב-ד ע"א בדברי רבא: "אמר רבא תנא שור". מה משמעות "שור, בור, מבעה, הבער"?
רגל, בור, שן, אש
האם אפשר עדיין לומר שזה תואם את סדר התורה? עיין בתוס' ד"ה "השור". איך הם מתרצים?
שֵם "שור" כתוב ולכן התנא שאמר "רגל של שור" מסתדר אם סדר התורה
 
למד את תחילת פירושו של רבי עובדיה מברטנורא על המשנה
הסבר איך הוא הגדיר את ד' אבות הנזיקין (שהם חמישה: רגל, בור, שן, אש, , קרן).
"רגל" - דרך הילוכה, "בור" הפותח בור ברשות הרבים, "שן" שאכלה בשדה אחר, "אש" הדליקה שיצאה והזיקה. 
נסה להתאים לד' אבות הנזיקין את ההגדרות הכלליות הללו: "מזיק על ידי גורם אחר", "נזק עם כוונה", "נזק שנעשה בדרך ההרגל", "נזק שיש בו הנאה", "מזיק מעצם מציאותו".
לפי סדר השאלה: אש, קרן, רגל, שן, בור.
סדר עתה את האבות ע"פ מהות עניינם בחז"ל: "יש בו הנאה", "כוונתו להזיק", "תחילת עשייתו לנזק", "היזקו מצוי", "כח אחר מעורב בו".
לפי סדר השאלה: שן, קרן, בור, רגל, אש.
 
המשנה משתמשת בביטוי "לא הרי זה כהרי זה" עיין ברכות ל"ה ע"א שם ד"ה "אשכחן כרם" (שצריך לברך לפני ואחרי אכילת פירותיה).
מה העיקרון של צורת לימוד זאת? עיין בדברי התוס' ד"ה "לא".
אין החומרות (=הסיבות לחייב) של א ו-ב שוות, ולכן אינן סיבת החיוב, ולכן אפשר לחייב גם ג שיש לו חומרה אחרת. 
מה ההבדל בין משנתינו לשאר מקומות בש"ס? ע"פ הבנת הגורמים המבדילים בין אבות הנזיקין, הסבר את כוונת התוס' בד"ה "לא".
התנא רצה ללמד שתכונות המזיקים, שעל פיהן ראוי להגדירו "מזיק", אינן שוות ולכן לא היינו לומדים אחד מן השני.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת