עיון שני 1
בבא קמא ב ע"א
ארבעה אבות נזיקין
 
עיין במכילתא על הפסוק "וכי יפתח איש בור" (שמות כא, לג), וכן בפסוק "וכי יגנוב איש וגו' וטבחו ומכרו" (שמות כא, לז).
מה שיטת המכילתא בעניין עונשין מן הדין?
לפי המכילתא אין עונשין מן הדין.
מה הקושי מן המשנה שלנו? עיין בתוס' ד"ה "ולא זה" בדבריו "וקצת קשה".
מהמשנה שלנו משמע שפשוט שעונשין מן הדין.
עיין בתוס' ד"ה "ועדים" לקמן ד ע"ב. מה החילוק בכלל עונשין מן הדין לפי הש"ס שלנו?
עונשין מן הדין בממון ולא במיתה.
 
עיין בפסקי התוס' בסוף המסכת, אות א
מה הקושי משם?
שם נפסק שאין עונשין מן הדין.
ועיין שם אות יב. מה תמוה?
שם הפוך: עונשין מן הדין.
ועיין בתמיהת הרש"ש על דברי התוס', בד"ה "בא"ד ומיהו בפרק הפרה".
תמה על כך שהתוס' לא פסקו כבבלי.
עיין בהגה על פסקי התוס' (אות א). איך הוא מתרץ?
הוא משנה את הגרסא ל"אם עונשין מן הדין וכו'" משמע שלא היתה הכרעה.
מה הקושי שבדברי ההגה? עיין בתוס' ד"ה "על", ב"ק מט ע"ב.
הרי חייבים להכריע כבבלי ולא להסתפק.
 
עיין בדברי הרש"ז ברוידא בעניין זה, בשיעוריו על ב"ק סימן א אות א
למה אין סתירה בין המכילתא לש"ס? במה הם כן חולקים?
אין מחלוקת שאין עונשין מן הדין במיתה ובמלקות, ועונשין מן הדין בממון. הם רק חולקים בדרשה של בור.
דייק מהגמרא לקמן סוף מט ע"ב שאכן בזה נחלקו.
הגמרא דורשת את הפסוק לא כמכילתא.
 
נתבונן בדברי הרב ברוידא
עיין בדברי הנחלת משה בשם הר"ח מטלז. הסבר את החקירה.
החקירה היא האם נזיקין הם חיוב ממון או עונשין.
איך על פי הרב ברוידא החקירה הזאת תתרץ את הסתירה שבין המשנה למכילתא?
אם נזיקין הם חיוב ממון  (ז"א שבממון שהזיק חייבים הבעלים מן התורה, אלא אם כן הם שמרו עליו היטב, ואז התורה פטרה אותם) אז אפשר ללמוד מזיק אחד מחברו, משום שהחיוב הוא על עצם הנזק: מי שהזיק חייב ואין כאן כלל "אין עונשין וכו'", כי אין כאן עונש. אבל אם החיוב בנזיקין הוא קנס כאשר לא שמר, אף שמעיקר הדין פטור מן התורה, יש כאן עונשין, ו"איו עונשין מן הדין.
מה מעמדו (לדעת הרב ברוידא) של בור לפי המכילתא לעומת שאר המזיקים, שעל פיו לא נלמד ממנו לאחרים?
בור הוא עונש ושאר המזיקין הם ממון. ולכן אין ללמוד מבור לשאר מזיקים.
על פי הסבר זה, באיזה בור מדובר במשנתנו? מה הקושי בתרוץ זה?
המשנה דברה על בור שהוא ממונו. וקצת קשה שהרי זה לא הפשט של המושג "בור" בנזיקין.
האם על פי זה דעת תנא דמתניתין ברורה בעניין בור שאיננו ממונו? הסבר.
לפי זה התנא לא דיבר על בור שאינו ממונו, ויתכן שהוא סובר כמכילתא.
תרץ על פי זה את הקושיה בפסקי התוס' ובעיקר את ההגהה שם (אות א). (העזר בקטע השלישי בדברי הרב ברוידא).
ספק אם תנא דמתניתין סובר שעונשין מן הדין או לא, ולכן ניתן שם ביטוי לספק זה.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת