עיון שני 2
בבא קמא ב ע"א-ע"ב
"אבות ותולדות"
הגמרא שואלת "תולדותיהן כיוצא בהן או לא וכו'"
למה בכלל צריכה להשאל שאלה זו?
עיין בדברי הרי"ף (א ע"א ברי"ף) שמסביר למה הגמרא שואלת שאלה זו (העזר בדברי הנימוקי יוסף שם שמסביר את דברי הרי"ף).
משום שרואים חילוק בין מועד לתם נשאלת השאלה האם חילוק זה קיים גם בין אב לתולדה.
עיין בפשט הגמרא שלנו שמשווה נזיקין לשבת או טומאה. האם הדברים נראים כדברי הרי"ף? הסבר.
לא. משמע שמשום שבשבת תולדות כיוצא בהם אבל בטומאה לא, ראוי לשאול גם בנזיקין.
עיין ברא"ש בתחילת פירושו על מסכתנו. איך הוא מסביר את הרי"ף?
אם לא היו מוצאים חילוק, לא הייתה ה"א לומר שהתולדות אינן כאבות.
עיין רש"י ב ע"ב ד"ה "הכא מאי", האם הוא פירש כך?
לא. רש"י פירש שהה"א היא מצד דמיון לשבת או לטומאה.
עונשין מן הדין בממון ולא במיתה.
 
עיין בדברי הנחלת דוד ב"ק ב ע"א בתחילת פירושו על הגמרא
איך הוא מסביר את דברי הרא"ש והרי"ף?
היינו מדמים בודאי לשבת ולא לטומאה אילולי החילוק שמצאנו בדינים של קרן.
עיין עוד בהמשך דבריו "ועדיין צריך ישוב וכו'". מה הקושי ומה התירוץ?
אם הספק אינו האם דומים לשבת או לטומאה, למה הביאה הגמרא את ההשוואה לשבת או טומאה?
ומתרץ שהיה צורך להביא ראיה שכאשר יש חילוקים בדין, עדיין זה נקרא אב ותולדה ז"א שחילוקי הדינים אפשריים בין אבות לתולדות.
שם הפוך: עונשין מן הדין.
 
עיין בכוס הישועות על תחילת מסכתנו
איך הוא מוכיח שמן המשנה לכאורה לא שייכת כלל השאלה תולדותיהן כיוצא בהן או לא?
מהעובדה שהמשנה דנה בהאם היה צורך לכתוב בתורה את כל הד' אבות, מוכח שהתולדות כאבות, שהרי היינו חושבים שאלו שלא כתובים הם תולדות. ואם דינם שונה, התורה הייתה חייבת לכתוב אותם, ואם כן לא מובנת שאלת הגמרא. לכן לפי הסברה שבתוך המשנה ברור שתולדותיהם כיוצא בהן.
על פי איזו הנחת יסוד מונחת קושייה זו? עיין שוב ברש"י הראשון של המסכת.
אם האבות אלו הכתובים ותולדות אלו שלא כתובים, אז שייכת קושייא זו.
מה היה קורה אם החילוק בין אבות לתולדות איננו חילוק זה, אלא חילוק בדינים האם גם הייתה קושיא מן המשנה? עיין בתירוץ של הכוס ישועות והסבר.
גופא בזה מתלבטת הגמ' האם אבות ותולדות זה הכתובים ו"הלא כתובים", או שמא אב זה נזק עם דין מסוים והתולדה זה נזק הדומה לו והדין שונה. זה בדיוק מה ששואלת הגמ'. זאת אומרת אם מי שלא כתוב יכול להיות אב אפשר ללמוד אחד מן השני מבלי שיכתבו אותו בתורה. וכלן אין ראיה שתולדות כיוצא בהן.
 
 
עיין בפני יהושוע ב ע"א על הגמרא בד"ה "מדקתני אבות וכו'" ושם באמצע דבריו מ"כוונת הש"ס לא לעניין וכו'"
איך הוא מסביר את שאלת הש"ס בעניין אבות ותולדות?
השאלה היא האם התולדות דומות לאבות בחשיבותן, ואם כן ברור שהן כמו בשבת דומות בדין, או שמא הן שונות בחשיבותן ולכן הם כמו טומאה שהן שונות בדין.
איך לפי דבריו מתורץ הקושי שאפשר היה ללמוד ישר מן המשנה בעניין אבות ותולדות (עיין בדבריו מ"ועפ"ז מיושב וכו'").
המשנה באה רק לומר שהאבות אינם שווים בחשיבותם, ולכן הייתה ה"א שהם שונים בדין. אם הם לא היו כתובים, היינו חושבים שהם תולדות, אך אין זה ואמר שתמיד תולדות שווים לאבות אלא היינו חושבים שהאבות דומים זה לזה במעלה ולכן הם דומים בדין, אבל עדיין אין מידע על תולדות של כל אב האם הם שווים במעלה לאב או לא וממילא האם הם שווים בדין או לא.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת