דף הבית >> עלון דרך אמונה >> עלון מס' 31
עלון דרך אמונה 31
התורה שבכתב
הרב אבינר
"אמר ריש לקיש מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי', ה"א יתרה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, עבודה זרה ג). קיום העולם והמשך חיותו תלויים בנתינת התורה, בהופעתה בעולם, לכן התורה היא האורה הכללית של כל היקום. חיי כל היקום הם משום שהתורה מתגלה בהם, מכוח "ואתה מחיה את כולם" (נחמיה ט ו). כאן אנו עוסקים בתורה שבכתב שהיא למעלה מכל הפרטים. היא האורה הכללית, עדיין ללא ההתפרטות הרבה של פרטי העולם. היא מקור החיות הכללי אשר הוא הרבה למעלה מכל היגיון ושכל. על ידה אנו נפגשים ברוח אלוקים עליונה. על ידה אנו מסוגלים להיפגש עם הבורא דרך הנבואה העליונה.
"התורה קדמה לעולם" (פסחים נד ע"א), "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם" (בראשית רבה א, א). התורה היא התוכנית, המודל האידיאלי, שעל פיו נברא העולם. היא המגמה, התוכן, המהות והנשמה של העולם. היא הסדר, החוק הפנימי שלו - העולם כפי שהוא צריך להיות וכפי שיהיה לבסוף. ועבודתנו היא להתאים את העולם אל התורה.
מרן הרב זצ"ל כותב ש"אנו מרגישים מקרבה את הבהקת תפארת האורה החיה הכללית של כל היקום" (אורות התורה א, א). זו פגישה עם התפארת, חז"ל אומרים: "לך ד' הגדולה - זו קריעת ים סוף, והגבורה - זו מכת בכורות, והתפארת - זו מתן תורה" (ברכות נח), היא האורה החיה הכללית של כל היקום.
"האור מבהיק, נוצץ וחודר בכל, תחת כל השמים יִשרֵהוּ. לא רוח האומה חוללה אור גדול זה - רוח אלוקים יוצר-כל יצרה, תורת חיים זאת יסוד יצירת כל העולמים כולם" (אורות התורה, שם). אור התורה שבכתב היא האורה הכללית של כל היקום, יסוד יצירת כל העולמים, היא מופיעה בכל היש, בכל העולמים. אור זה נראה תחת כל השמים. ויוצרו של אור גדול זה של חיים, אורה כללית זו, הוא רוח אלוקים, יוצר הכל. לא רוח האומה היא שחוללה את התורה שבכתב. היא באה לאומה מהבורא. אופיה המיוחד של האומה, אשר ודאי קשור לתורת חיים זו, אינו יוצרה של התורה. רוח יצירת בורא העולמים הוא שיצר אותה. מתוך כך מובן למה על ידי התורה האדם מתרומם למעלה מהשכל הברור והמוגבל, אך לא תמיד הוא חש בכך, כי לא תמיד הוא מתרומם לרום נשמתו. ככל שנגלה יותר את התורה שבכתב כך יגדל שפע האור ושפע החיים יתעצם. אבל, תמיד תישאר מדרגה עליונה של רוח אלוקים עליון בבחינת נוגע ואינו נוגע, "מטי ולא מטי", למעלה מכל אפשרות של הגבלה. ירידתה אלינו מגבילה אותה, היא נוגעת ואחר-כך כביכול מתרחקת ואינה נוגעת, ללא הרף (עיין סידור הגר"א עם פירוש רבי נפתלי הירץ הלוי, השמטה על "תפילה למשה"). אך האורה החיה הכללית - תורה שבכתב, לא נשארת במקומה, היא מתפרטת בתורה שבעל פה, ומלמדת את האומה כיצד לגלות את מלכות ד' בעולם, בכל פרטי החיים, בכל המעשים. כך, על ידי תורה שבעל פה אופיה של האומה מתגלה.
 
מסר גבוה במתח נמוך / הרב אילן צפורי
- בשבילי התורה היא ספר חשוב המלמד על ההיסטוריה של האומה שלנו.
- התורה איננה ספר היסטוריה, ועוד פחות ספר מדע. עיקר עניינה של התורה הוא ההכרה שתתברר מהפגישה עם המימד האלוקי וחיי המוסר האמיתי. התורה, שנמסרה לעם ישראל דרך נבואתו של משה רבנו, מופיעה כספר דידקטי, חינוכי, עם מסרים של מוסר עליון. היא הוראה לחיי הפרט ולחיי האומה הישראלית, ודרכה לעולם כולו.
- כן, אבל התורה מלאה סיפורים פשוטים ונחמדים.
- המסרים העליונים שנמסרו מאת האלוקות ניתנים באופן מדוד ושקול על ידי השכל העליון. הקדוש-ברוך-הוא סידר שהעניינים המוסריים הגדולים יתגלו דוקא בציורים אלו, שבני האדם יוכלו לשאוב מהם את התועלת הגדולה והנשגבה ביותר עבורם. למעשה, מאחורי כל הסיפורים והפרטים שניתנו בתורה, מסתתרים אין-ספור עניינים עמוקים שאינם יכולים להתגלות אלא דרך הסתרתם מאחורי תיאורים מדויקים של סיפורי התורה.
- מה, הסיפורים האלה לא קרו באמת?!
- בטח שסיפורים אלא הם אמת, אך השאלה היא למה דווקא אלו הובאו בתורה.
- ואתה אומר שמאחוריהם מסתתרים סודות
- נכון, ישנם דברים שלא ניתן לגלותם בשלבים המוקדמים של התפתחות האדם, ולכן הם נסתרים ומתחבאים מאחורי סיפורים ואז, בדורות בהם עומק סודם חייב להישאר נסתר, הם מתקבלים ללא תשוקה לחפש את סודם.
- לפי מה שאתה אומר, עיקר התורה מסתתר מאחורי אותיות התורה שבכתב.
- במהלך הדורות, רק יחידי סגולה השיגו את הסודות הגדולים שמאחורי סיפורי תורה אלו. אך ברבות השנים, כאשר האנושות מתבגרת, אחד הסימנים שהגיע הזמן לגלות את הסוד לרבים, הוא שכבר לא מסתפקים בפשט ורוצים יותר עומק. אין הכוונה שחס וחלילה כבר לא מאמינים בפשט, אלא קם דור שדורש יותר עומק.
- לפי זה, אותיות התורה שבכתב אינן אלא מסווה בעלמא למשהו אחר?
- העניין הרבה יותר מורכב. אותיות התורה הן עצמן כתובות באופן שדרכן מופיעות כמה רמות של הבנה.
- פירוש?
- האותיות הכתובות הן "סוסי אש" הנושאים עומק אדיר. הן נושאות את הנקודות, הטעמים ואף את צירופי האותיות. האותיות הן רק גוף לעומת הנקודות, שהן רוח המילים, והטעמים הם נשמתן. צירופי האותיות הם עוד יותר עליונים מזה.
- לא הבנתי
- בא נסתכל בספר נפש החיים, בעמוד רע"ו, הוא מביא קטע מספר הזוהר מפרשת בהעלותך. נקרא את תרגום: "פתח רבי אלעזר ואמר כתוב (בפרשת נח) ותנח התבה בחודש השביעי על הרי אררט, כמה חביבים הם דברי תורה שבכל מילה ומילה יש סודות עליונים והתורה כולה נקראת עליונה. התורה שהיא כלל עליון, אף על פי שיוצא ממנה ספור אחד פשוט, ודאי אינו בא להראות רק על הסיפור ההוא, אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, כי הסיפור ההוא של התורה או המעשה ההוא, אף על פי שיצא מכלל תורה, לא להראות על עצמו בלבד יצא, אלא להראות על כלל העליון של התורה כולה יצא. כמו זה שכתוב 'ותנח התבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט', ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לסיפור פשוט. מה אכפת לנו אם נחה התיבה בהר זה או בזה! שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא!אלא ללמד על הכלל כולו יצא"...
- לא הבנתי כלום!
- אמרתי לך שהעסק לא פשוט. אבל בכל זאת הכוונה ברורה, הזוהר אומר שהסיפור של התיבה לא נאמר סתם כדי לספר על התיבה הזאת, אלא יש בו רמז על עניינים נסתרים עמוקים המוסברים שם בהמשך הזוהר, ומי שראוי ללמוד זוהר ימצא שם את מבוקשו... בא נמשיך בקריאה: "ואשריהם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורה אמת".
- ומי שלא מבין את הסודות שמאחורי אותיות התורה, מה יעשה?
- גם מי שאינו מסוגל להשיג את הסודות שמאחורי האותיות, חייב לדעת שהם קיימים. תראה את חריפות הזוהר בהמשך: "ומי שאומר שהסיפור ההוא של התורה הוא להראות על אותו סיפור בלבד בא, תיפח רוחו! כי אם כן אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא".
- אלו דברים מדהימים!
- נכון, אך צריך לדייק, אין הכוונה שסיפור הפשט איננו אמיתי, הזוהר לא מפקפק באמיתות הסיפור חס וחלילה, הוא רק אומר שאם הסיפור הספציפי הזה הובא בתורה מתוך אין-ספור סיפורים אחרים שאפשר היה להביאם, סימן שגנוזים בו, בסידור אותיותיו, סודות אדירים, שאותם הזוהר מפרש ברמזים, ומי שהוא בעל רוח הקודש מבין מדעתו. אתה מבין עכשיו את חוסר המעוף הרוחני של מי שסובר שהתורה היא ספר היסטוריה
 
דרך ישרה / הרב זאב שרון ראש המכינה במעלה אפרים
האור האלוקי
"כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" הנביא ירמיהו מגדיר לנו אמת רוחנית מוחלטת, שהמקבילה שלה בעולם החומר נשמעת כך: אם לא הליום ומימן, המשמשים את תהליך ההיתוך, היוצר את קרינת האור והחום על גבי השמש, לא היו החיים מתאפשרים על כדור הארץ.
התורה שבכתב כהגדרת הרב קוק היא: "המסקנה האחרונה של התוצאה של האורה האלוקית ההולכת וזורמת בעולמים ומגיעה עד החידור התוכי של החיים". שאנו עוסקים בתורה אנו נפגשים בחיבור של האין סוף עם הצמצום, של הנצח עם הזמן, של הנשמה עם הגוף, של הבלתי נתפס עם הנתפס, של רופא כל בשר ומפליא לעשות.
שלוש מקראות הקשורות עם מעמד הר סיני - המאורע שבו ירדה תורה שמימית ושינתה את פני האנושות לעד - הם בלתי מובנים מבחינה הגיונית.
הראשון: "וכל העם רואים את הקולות", השני: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", והשלישי: "זכור את יום השבת...ושמור את יום השבת". על הפסוק הראשון כיצד אפשר לראות את הקולות אומרים חז"ל: "רואים הנראה ושומעין הנשמע, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר רואין ושמעין הנראה". על הפסוק כיצד אפשר לעשות לפני ששומעים, הרי זה בלתי אפשרי אומרים חז"ל: "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה ונשנע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו?" ועל הפסוקים זכור ושמור אומרים חז"ל: "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע".
מעמד הר סיני הפגיש באופן ניסי חד-פעמי את האדם עם מקור החיים לפני שהוא מופיע במציאות. על הרגע הזה אומרים חז"ל: "א"ר לוי ...ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר: (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים... מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש". ברגע הזה פרחה נשמתם של ישראל, מכיוון שהגוף לא יכול היה יותר להחזיק את העוצמה הנשמתית שהופיע בו, עד שהוריד ה' טל חיים והחזיר נשמות לפגרים מתים. כלומר העוצמה הייתה כה כבירה עד שה'פיוז' פשוט ניתך. ברגע אחד פלאי נפגשנו עם החיים לפני שהם נסגרים בגוף המוגבל שלנו. זו היא התורה המופיע בנו.
כמו שאוויר הוא במצב צבירה של גז. המים במצב צבירה של נוזל, והקרח במצב צבירה של מוצק. הם אותם חומרים רק במצבים שונים. כך התורה שבכתב מופיעה בעולמות השונים ב'מצבי צבירה' שונים. התורה היא למעשה העולם בצורה בה מופיע הקב"ה – "הסתכל בתורה וברא עולם".
החיים מתפרטים ומופיעים אלינו בחמשת החושים. אנו רואים, שומעים, טועמים, מריחים וחשים. אבל אלו רק הכלים בעזרתם יוצאים מן הכוח אל הפועל החיים עצמם. כמו שבכור אטומי יש ליבה שממנה מפיקים אור, חום וחשמל. שהם צורות שונות וחלקיות של המקור עצמו.
כך היא התורה שבכתב. היא האור האלוקי העליון שיורד ומתפלש לתוך מציאות החיים הממשיים, ירידה אחר ירידה עד שיוצרת וחובקת בתוכה את סך החיים כולם.
 
שו"ת בוגרי צבא / הרב דוד ספרלינג
מעשר כספים
שאלה:
אני נשוי ויש לנו שני ילדים. אני מתפרנס בצמצום בחברת שמירה, האם אני חייב לתת מעשר כספים או לא?            
תשובה:
יש מחלוקת אם חיוב מעשר הכספים הנו מן התורה או מדרבנן, או שמא רק מנהג. קבלתי מרבותי לפסוק כדעה הסוברת שזהו רק מנהג, ולכן יש מקום להקל אם יש צורך. אבל גם לדעות שמדובר במצוה מן התורה או דרבנן, כולם מסכימים שאם אדם אינו מרוויח מספיק כסף כדי לכסות את הצרכים המינימלים שלו, הוא פטור מלתת 10%. במקרה זה, האדם חייב רק לתת סכום מאוד קטן כל שנה, בשווי של שליש ה"שקל" של התורה (שזה כמה שקלים שלנו). אדם שמרוויח יותר מהצרכים הנצרכים ממש (יותר מ"לחם צר ומים לחץ", בלשון אחד הפוסקים), חייב לתת 10% מן הרווחים שלו לצדקה.
על פי זה יכול להיות דבר מעניין – נגיד שהמשפחה זקוק ל- 5000 שקל כדי פרנסתה, והמפרנס אותה מרוויח 5100 שקל. במקרא כזה 10% לצדקה הם 510 שקל, וישאר רק 4590 שקל. חסרים אם כן 410 שקלים! הפתרון ימצא בתשב"ץ (חלק ב, קלא) שכותב שאדם ש"הוא צריך למזונותיו להתפרנס ממעשי ידיו, הוא קודם לכל אדם, וכמו שאמרו בגמרא (ב"מ סב), חייך קודמין לחיי חבירך". מכאן יש ללמוד ש- 410 שקל מכספי מעשר יש לתת ל – עצמו! ולכן אתה ודאי יכול לחשב את ה10% מן הרווח שלך, והחלק ממנו הנצרך לך לכסות את הוצאותיך הקיומיות (חשמל, אוכל, שכר דירה וכו') אתה יכול לקחת לעצמך.
ישנה עוד שיטה עליה אני ממליץ, במיוחד אם עד כאן לא הפרשת כספי מעשר מכל הסכום שבמשכורתך, ואין לך מנהג קבוע בעניין. ידוע שלפני שמחשבים את ה10%, יש להוריד מן המשכורת את הסכום שהוצאת כדי להרוויח אותה, כגון אם אתה מוציא 200 שקל כל חודש לנסיעות לעבודה וחזור (ואינך מקבל תשלום עבור זה במשכורתך), יש לך להוריד 200 שקל מסכום המשכורת לפני שאתה מחשב את ה10%. יש שיטה הסוברת שגם את הסכום הנצרך לצורכי הבית, ככל הנדרש, מבלי שיהא צורך לצמצם ולקמץ, גם ניתן להוריד (ציץ אליעזר, חלק י, ו). ואם כן, על פי זה, אדם שמרווח 5100 שקל, וזקוק ל- 5000 שקל, יחשב 10% מ100- שקל בלבד, ויתן 10 שקל לצדקה בתור מעשר כספים. ולמרות שיש חולקים בזה נראה לי שזו דרך מעודפת, עד שה' ירחיב את פרנסתך ויתן לך את היכולת לחשב את ה10% מכל הרווח שלך, מבלי להוציא את צרכיך הפרטיים.
וכמובן, גם בזמן שאתה נותן מעשר כספים בדרך זו, בצמצום, יש להקפיד להמשיך לתת כמה פרוטות לצדקה בכל יום כדי לקיים מצות צדקה (הן גם מצטברות במשך השנה לחיוב שליש ה"שקל" עליו דברנו למעלה). מה עוד שדבר זה גם מקנה לך את מידת החסד, ועל ידי זה תזכה לברכת ה' בגשמיות וברוחניות.
 
דרך ארץ נחלה / הרב ישי פלסר
לחירבת ב"ק, כפר ג'רמק סמוך למירון
 מה הקשר בין דפוס ורפואה להתיישבות חקלאית?
תתפלאו אבל יש ועוד איך בראש שבעים חסידים שעלו מברדיצ'ב ומאודיסה לצפת, בשנת תק"צ (1830) עלה ר' ישראל ב"ק. הוא עסק בדפוס והיה שען ומהצד גם הבין ברפואה. בצפת הקים את בית הדפוס הראשון בו הוציא לאור את "השפת אמת" ב-תקצ"ג (1833), ורשם בשערו "פה גליל העליון ת"ו, תחת ממשלת אדוננו השר מחמד עלי באשה".
מחמד עלי היה שליט מצרי, והדרוזים והערבים החלו למרוד בו. תוך כדי כך שדדו ובזזו את מפעלו של ר' ישראל ב"ק שנפצע ונשאר נכה, ובהמשך נפטרה אשתו אם ששת ילדיו.
לעזרת מחמד עלי הגיע לארץ בנו איברהים פחה, להשליט סדר בגליל, אבל לפני שהחל במלאכתו נפל למשכב - קדחת קשה איימה להורגו. בניסיונות להצילו חיפשו רופא בכל הארץ עד ששמעו שר' ישראל ב"ק גם "רופא", ואכן הצליח ר' ישראל ב"ק במלאכתו והפך להיות "חאכים באשה" רופא הפחה.
כששמעו ערביי הכפר ג'רמק שבמירון על קשרי ר' ישראל ב"ק עם איברהים פחה, הציעו לר' ישראל חצי הכפר ג'רמק בתנאי שישחררם מעוּלם של ערביי הכפר פקיעין. ר' ישראל השתדל אצל איברהים פחה והציל את ג'רמק. כך קיבל מחצית הכפר שהשקיף על הקברים במירון. מיד ניגש למלאכת ההתיישבות, בנה בתים, וקרא לאנשי צפת לבוא ולהתיישב. על הכפר החקלאי מונה בנו ניסן ב"ק והוא המשיך בדפוס ובריפוי.
בשנת תר"ז (1837) פקדה רעידת אדמה קשה את צפת, הישוב בה נהרס כליל ועמו בית הדפוס - אז עלה ר' ישראל להתיישב בכפרו.
למעשה הוא זכה לתואר "חלוץ ההתיישבות החקלאית" והקדים את פתח תקוה כמעט ביובל שנים.
שנתיים לאחר רעידת האדמה הגיע לביקור השר משה מונטיופיורי שהתלהב מביקורו בג'רמק וכתב ביומנו: "בראש ובראשונה אבקש ממחמד עלי כי יתן לי די קרקע למאה או מאתיים כפרים למשך יובל שנים. אני מצידי מוכן לשלם דמי חכירה כשאצליח אי"ה, להשיג מטרתי, אקים חברה למען עבודת האדמה בארץ ישראל, בעזרתה אעודד את אחינו מאירופה לעלות ארצה" אבל אז בא הקץ לשלטונו של מחמד עלי בארץ ובסוריה, וצבאו המצרי נסוג - תכנית שיבת ציון של ישראל ב"ק ומונטיופיורי נגוזה לפי שעה, והם המשיכו מפעליהם בירושלים ת"ו.
איך מגיעים? פשוט מאוד. ממירון עולים לשביל הפסגה לאחר הליכה קצרה בנוף מדהים מגיעים לחירבת ב"ק בשרידי הכפר ג'רמק משם תצפית נפלאה על קבר רשב"י זכותו תגן עלינו.
 
אתנךת"א / הרב שלמה סוקניק
"ספר התורה מצאתי"!
בימי המלך יאשיהו אשר נאמר בו "וַיַּעַשׂ הַיָּ שָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול" (מלכים ב כב, ב), התרחש מאורע מסעיר ומיוחד, אחרי אשר התעורר יאשיה לתיקון בדק הבית, לשכלל ולשפור מעמד הקודש והמקדש בישראל - כמו שנאמר שם "וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית ה' לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית ה' אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם: וְיִתְּנֻהֻ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית ה' לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת" (שם, ג-ה). והנה "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ" (שם, ח). ספר זה, מגלה לנו רש"י (שם), היה טמון תחת הנדבך, וניצול מגזירת אחז לשריפת התורה כמבואר בגמרא בסנהדרין (דף קג). בזהירות ובחשש הובאה הידיעה למלך על מציאת ספר תורה. זכרון מר היה לכהנים והמנהיגים הרוחניים של ישראל באותה שעה על יחסם של אבותיו המלכים לספר התורה, ולענייני התורה והנבואה בכלל, ומתוך כך גילה חלקיהו הכהן לשפן על דבר הספר, ושפן הוא שנגש למלך לבשרו על המציאה. "וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה ויִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (שם, י- יא). אע"ג שלא נשכחה חלילה תורה מישראל, באותה שעה, גדולה היתה התרגשותו של המלך למראה ספר התורה, ותוכן הכתב שבו. ספר זה אמרו חז"ל הוא ספר התורה בה"א הידיעה, אותו כתב משה רבינו בעצמו! ספר תורה זה, אמרו לנו חז"ל, היה גלול בפרשת התוכחה שבחומש דברים שם נאמר "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן" (דברים כח, לו). התוכחה החריפה הזו נגעה בלבו של יאשיהו המלך, והוא ראה סימן ורמז במציאת ספר התורה, והתגלותה המחודשת של התורה שבכתב עתה.
כתבה של תורה, מופת ואות הוא לנצחיות התורה, שהרי חיי עולם הנטועים בתוכנו בתורה שבעל פה נמשכים לנצח מתוך תורה שבכתב. סם חיים היא התורה, ניצחית וקיימת לעד, ודבריה של התורה נצחיים. הפגישה הזו עם תורה שבכתב עוררה את המלך לתשובה ועמו את העם כולו. גם סגולה פנימית נסתרת יש בפגישה עם אותיותיה של תורה - "אותיות מחכימות", גם הארה אמיתית וגלויה נמצאת בה בתורה, להאיר דרכם של ישראל כי "נר מצוה ותורה אור".
על התעוררות חשובה זו וגודל המעשה שהתרחש מפלא מציאת התורה ופעולתה על ישראל באותה שעה, לומדים אנו מדברי הנבואה על יאשיהו המלך בסוף ימיו: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ" (מלכים ב כג, כה), ואמרו חז"ל "אין לך בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו" (שבת דף נו ע"ב).
 
קדושה בינו לבינה / הרב אילן צפורי
יופי הנשים הנו כוח, וביהדות מתייחסים אליו בכובד ראש. "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל". המשמעות הפשוטה נראית כאילו שהיופי והחן אצל הנשים אינם אלא שקר ושלילה, ויש להלל רק אישה מלאה יראת שמים ואמונה בקדוש ברוך הוא. ומכאן נלמד בכלל על כל מי שרוצה להיות קדוש, שאסור לו להיות יפה או לאהוב את היופי
אך ברור שאין הדבר כך, וכדי להיות אדם קדוש לא צריך להיות מכוער ומלוכלך ולאהוב רק דברים מכוערים! את זה לא רק מבינים מסברה, אלא ידוע שתורתנו הקדושה משבחת את היופי ולא חסרות דוגמאות לכך, כגון: "ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה". התורה יודעת גם שהיופי יכול לגרור את האדם לזימה. היופי הוא נשק, ובפרט יופי הנשים, ונשק כידוע צריך הוראות ביטחון. על כן היופי צריך שליטה, שהרי שימושו הבלתי מוסרי יוביל לריחוק מהקודש מכאן יסוד הלכות הצניעות של בנות ישראל, צניעות הנותנת ביטוי לאצילותן הפנימית.
חם (בנו של נח) היה איש מלא יצרים חמים, המובילים אותו עד למעשים של זנות וניאוף. שם, שהוא מאבות זרע ישראל, ניחן בזיקה מיוחדת אל הקודש. יפת זכה בחן החיצוני וביופי המראה, כפי ששמו מעיד עליו. כשנח נטע כרם והשתכר, ומתוך שכרות הסתובב ערום בתוך אוהלו, חם, מלא הזימה, ניצל את המצב. אך אֵחיו, שם ויפת, לא שיתפו פעולה "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו". ועל כך קבלו ברכה: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם". חז"ל מסבירים שהשיתוף הזה בין האחים ימשך - היופי יוכל גם לחדור אל הקודש, ולא תהא סתירה ביניהם.
הסיפור הזה גונז בקרבו את המסר הגדול של היהדות בעניין הקשר שבין היופי לקודש הקודש לא מפחד מן היופי, משום שהוא יודע לשלוט עליו מעוצם קדושתו. זו ברכה וזו גם משימה לאומית של בני ישראל, ובעיקר של בנות ישראל. וזה גם מה שעשו מייסדות האומה הן הכניסו את היופי אל הקודש. מה המרשם? פשוט מדובר בצניעות! צניעות זה לדעת להרחיק את היצרים הגסים מן היופי, וזהו היופי האמיתי, היותר יפה, היותר עדין ונעים. לא די בלבוש על פי ההלכה, אלא מדובר גם בהתנהגות צנועה, בצורת דיבור צנועה
"שקר החן והבל היופי" זה כאשר היופי ניתן לידיים שאינן מחפשות להצניעו. "אישה יראת ה' היא תתהלל" זו אישה שמבינה את כוח יופייה, ומשתדלת לא לאבד את דרגת "יפת" לטובת דרגת "חם". אישה כזאת, שעל ידי צניעותה היא מעדנת את יופייה "היא תתהלל".
אילן צפורי
 
עיון תפילה / הרב אורי שרקי
"עַל הַצַּדִּיקִים"
ברכת הצדיקים 'על הצדיקים ועל החסידים, ועל שארית עמך בית ישראל', או 'על שארית זקני עמך בית ישראל, ועל זקניהם', עניינה להתפלל על הצדיקים. נרמז לנו שיש לצדיקים סכנה מיוחדת בעולם הזה, ועל כן עלינו להתפלל למענם.
ובכלל הנחת היסוד של התלמוד היא לכאורה, שסתם צדיקים חולים הם, שהרי כתוב בתלמוד 'אמר רבי שמעון בן לקיש אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר בה את העולם - רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה. רשעים נידונין בה שנאמר (מלאכי ג, יט-כ) 'כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש', וצדיקים מתרפאין בה שנאמר 'וזרחה לכם יראי שְמִי שמש צדקה ומרפא' (עבודה זרה ג,ב). מכאן אנו מגיעים למסקנה התמוהה, שלפי התלמוד, סתם צדיקים חולים הם. כמובן אין המדובר בחולי גופני, שהרי הצדיקים מחויבים להיות בריאים בגופם. אלא הם חולים משום שהם חיים לפי קריטריונים שהעולם סותר אותם. העולם הזה אינו מתנהג לפי אמות המידה של הערכים שצדיקים נאמנים להם. ועל כן צדיקים בעולם הזה חולים הם, ורק לעתיד לבוא, כאשר הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה - כלומר מגלה את האמת לעיני כל העולם - דווקא אז הצדיקים מתרפאים, ודווקא אז הרשעים, שלא חיו לפי אותם קריטריונים, אז נידונים.
זאת הסכנה הכללית של הצדיקים כל ימי העולם הזה. אלא ששיבוצה של הברכה הזאת דווקא בין ברכות הגאולה בין ברכת 'מקבץ עמו ישראל', 'השיבה שופטנו כבראשונה', ברכת 'המינים' וברכת 'בונה ירושלים', רומזת לנו שיש סכנה מיוחדת לצדיקים דווקא בעתות גאולה. זאת משום שהמעבר מן הגלות לגאולה יכול לגרום למשבר של זהות אצל הצדיקים. בימי הגלות, הדמות הפרטית של הצדיק הייתה מוקד החיים היהודיים, אך בזמן הגאולה, אנו עוברים ממדרגה של קדושת הפרט למדרגה של קדושת הכלל. אם הצדיקים ינסו להישאר נאמנים לקריטריונים של צדקות המתאימים לגלות בלבד, הם יסבלו בעתות הגאולה. רבי נחמן מברסלב הסביר ש"צדיק וטוב לו", פירושו צדיק שהלכה כמותו, וצדיק ורע לו הוא צדיק שאין הלכה כמותו. כיצד יכול להיות צדיק שאין הלכה כמותו? אלא שהלכה כמותו בדור אחר, ולכן אינו מבין את הצרכים המיוחדים של דורו. על כן אמרה התורה, שכאשר ישנו ספק בדברי התורה, צריך לפנות אל השופט אשר יהיה בימים ההם. וכי אפשר ללכת אל שופט שחי לפני מאתיים שנה?! אלא, מבין השופטים החיים בדורך - עליך ללכת דווקא אל הצדיק אשר יהיה בימים ההם, כלומר צדיק המבין את הערכים המיוחדים של הדור, שהרי צדיק שחי לפי דור אחר הוא סובל, ואין הלכה כמותו, והדבקים בו גם הם סובלים מפני שהם נאמנים לסגנון של צדקות שאין הלכה כמותה.
ועל כן אנו מתפללים במיוחד על הצדיקים בעת גאולה, ומבקשים מה' 'ושים חלקנו עמהם', אותו חלק שלנו, שעבורו הצדיקים פועלים, כדי להעלותו, שיהא חלקנו שיש לנו בצדיקים מונח לפני הקב"ה ויחשב לנו לזכות. ויהא הקב"ה "משען" בעולם הזה, ו"מבטח" לעולם הבא, לצדיקים.
 
בהמשך הדרך / אורי פרידמן
רגע של אנגלית
אפרופו, מוצרי חלב...
יצא לכם להיפגש פעמיים באותו יום עם אדם מסוים וישר קפץ לכם המשפט : "פעם שלישית גלידה" ? מהיכן בא הביטוי "פעם שלישית גלידה" ?
הנה רעיון לתשובה: באנגלית אומרים בעת פגישה מקרית שניה: כשניפגש בשלישית אני אצרח
Third time I'll SCREAM אולם בתרגום העברי "המשובש", I'll scream , נשמע כמו ice cream‏ ואז באו אלו שממש מבינים אנגלית ואמרו ice cream זה גלידה !!
ומכאן בשעה טובה ומוצלחת נולד לו ביטוי חדש: "פעם שלישית גלידה" ...
 
מדור "תיקון טעות" לעולם חוזר
בגיליון האחרון באחת הכותרות כתבנו "טעות לעולם חוזרת" – ומתברר כי הכותרת היא בעצמה טעות, מאחר שיש לומר "טעות - לעולם חוזר" – וכך מסביר זאת אבן שושן : "טעות שנפלה בחשבון, רשאי הטועה לחזור בו לתקנהּ". על כן, הטועה כאן חוזר בו ומודה לקוראנו יורם נכטשטרן על כך ששם לב לדבר והעיר. 
 
טעמי מנהגים
מנהגי חג שבועות
יום המים – מנהג של יהודי צפון אפריקה שחדר ארצה, לשפוך מים על כל עובר ושב משום שהתורה נמשלה למים, ומי שנשפכו עליו מים בחג השבועות, לא יאונה לו כל רע במשך השנה. כמו כן המים מביאים ברכה ליבולי השדה בחג הבכורים.
קישוט הבית ובית הכנסת בירק – נוהגים לקשט בעשבים וירק את הבית ובית הכנסת זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב להר סיני וזאת לומדים מהפסוק "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" מכאן שהיו שם עשבים למרעה.
מאכלי חלב – מאחר שעד מתן תורה הותר לבני ישראל לאכול בשר טמא ועכשיו לאחר נתינת התורה הצטוו על שחיטה ומאכלות אסורים, נאסרו להם כל הכלים ולא היו יכולים להגעיל אותם בשבת (שהרי התורה ניתנה בשבת). על כן, מאחר שלא היה להם מה לאכול הוכרחו לאכול מאכלי חלב וכך אנו נוהגים זכר לזמן מתן תורתנו.
 
לקראת שבוע הספר
בגיליון הבא נביא (בלי נדר) המלצות לספרים לשבוע הספר. מי שרוצה לשתף אותנו בקריאתו ולעודד אחרים לקרא ספר שמצא חן בעיניו, מוזמן לשלוח את המלצותיו לדוא"ל המופיע למטה.
 
טיפים לבוגרי צבא ושירות לאומי
ביטוח בריאות
כל אזרחי המדינה מבוטחים בביטוח בריאות באמצעות הביטוח הלאומי, למעט חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, שאינם זכאים לקבל שירות רפואי בקופות החולים אלא במסגרת משרד הביטחון.

הצטרפות לקופת חולים: כל עוד לא החלפת קופת חולים, עליך להירשם לקופת החולים בה היית מבוטח לפני גיוסך. אם מידע על שחרורך טרם הגיע לקופת החולים, עליך לפנות לביטוח הלאומי - אגף הביטוח והבריאות (ניתן גם בדואר ובפקס) ולהציג את תעודת השחרור שלך, והמוסד לביטוח לאומי יעביר את המידע לקופת החולים. אם לפני גיוסך לא היית חבר בקופת חולים, עליך לפנות לסניף של רשות הדואר ולהירשם בו לקופת חולים. רישומך יעודכן מיידית.
מעבר לקופת חולים אחרת: ניתן לעבור לקופת חולים אחרת גם במהלך השירות הצבאי וגם אחריו, באמצעות פניה לסניף של רשות הדואר ומילוי טופס מעבר.
• מעברים בין קופות החולים מתעדכנים פעמיים בשנה, ב1- בינואר וב1- ביולי. תאריך המעבר תלוי בתאריך שבו מילאת טופס מעבר ברשות הדואר.
• מי שלא היה חבר בקופת חולים - רישומו לקופת החולים החדשה מעודכן מיידית.
• מי שרשום בקופת החולים שלו פחות משנה אינו יכול לעבור לקופת חולים אחרת.
ביטול מעבר: אם ביקשת לעבור, ניתן להגיש טופס ביטול מעבר בסניף של רשות הדואר. התאריך האחרון להגשת טופס ביטול תלוי בתאריך שבו מילאת טופס מעבר.
מי שלא היה חבר בקופת חולים ונרשם לקופת חולים חדשה, אינו יכול להגיש טופס ביטול מעבר. עליו להמתין עד שיהיה זכאי לבקש מעבר לקופת חולים אחרת.
 

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת