דף הבית >> עלון דרך אמונה >> עלון מס' 47
עלון דרך אמונה 47
נושא העלון: החלום
 
החלום \ הרב שלמה אבינר
לפי שיטת הרמב"ם בפירוש החלומות (עיין מורה-נבוכים ב לו-לח), החלום מוסבר כך: במרוצת היום, האדם מוצף ונשטף על-ידי רצף של מעשים, מידע ורשמים שונים, חשובים ולא חשובים. בלילה, כל המקרים הטפלים נעלמים, ונותרת רק משאת נפשו העיקרית. כך, רק הדבר החשוב באמת, מופיע בחלום. בגלל טרדות היום קשה להתפנות לדברים החשובים, אך כשמגיע הלילה - אין יותר דברים לא חשובים; נותרו רק הדברים החשובים, הווה אומר - אותם דברים המציקים ומטרידים באמת את הנפש. כמובן, אין לתפוס חכמה זו בפשטנות, היא עמוקה ביותר. חז"ל מבהירים שהחלום עטוף במשלים מופשטים ובלבושים מיוחדים (עיין ברכות נו-נז), וישנם שני סוגי חלומות: הסוג הראשון, "אחד משישים לנבואה" (ברכות נז ב). והסוג השני: "חלֹמות הַשָּׁוְא ידברו" (זכריה י ב, ברכות נה ב), הם הסבירו שהראשון הוא חלום על-ידי מלאך והשני חלום על-ידי שד (שם). אך הרמב"ם מסביר (מורה-נבוכים ב לז), שאין הבדל עקרוני ביניהם, ואם כך או כך, החלום המתגלה לאדם, הוא הביטוי הפנימי שלו.
הסיפור של חלום פרעה ופתרון יוסף מלמד הרבה על עניין החלום. פרעה, שהיה אדם רציני ודאג לכלכלת ארצו, מתוך שהיה מודאג מכך, חלם חלום בהתאם, ומתוך כך התגלה לו הפתרון. יעקב אבינו חלם חלום על סולם מוצב ארצה, שכן אלו היו מחשבותיו - כיצד לעשות סולם המגיע השמימה.
כך היה אם כן חלום פרעה, שדאג לכלכלת ארצו, ובא יוסף ופתר את חלומו בדיוק כך, אך מתוך יראת שמיים. פרעה נרעש. "וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה". "פותרים היו, אבל לא לפרעה, שלא היה קולם נכנס באוזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם. שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר. שבע מדינות אתה כובש, שבע מדינות מורדות בך" (בראשית רבא פט ו). פרעה אינו מקבל את הפתרונות האלה. הוא מרגיש שחלומו אינו עניין פרטי (בנות), אף לא מאורע היסטורי חולף (מדינות), אלא עניין מהותי לכל צורת וסדר החיים של מצרים. אבל פתרונות מסוג כזה לא הושמעו לו. אמנם הדבר תמוה. הרי פתרונו של יוסף נראה הגיוני ופשוט. כולם יודעים שהיאור הוא מקור הפרנסה של מצרים, ואפשר להבין בהקשר זה את עניין שבע הפרות ושבע השיבולים. מדוע לא חשבו חכמי מצרים על כך? חז"ל רומזים, שאכן היו חרטומים שידעו את הפתרון, אך הם פחדו לומר אותו, כיון שאי-אפשר היה למצרים לעכל את ההנחות המשתמעות ממנו. הרי הוא היוה הפיכת כל מערכת המושגים. עבור מצרים הנילוס הוא מקור החיים, הוא אלוהים. הכוחות המחזוריים שבטבע הם האלוהים, נותני החיים והפרנסה. יש גם אל הממונה על מערכת הטוב והרע, אל מוסרי-רוחני, אבל אין שום קשר בין המערכת הכלכלית ומערכת הטוב והרע. אלים מסוימים מנהיגים את הטבע החומרי ואלים אחרים ממונים על המוסר. הטוב והרע הם מחוץ למבנה הכלכלי.
יוסף הוא נער "עברי", הנמצא מעבר לנהר, מעל לעולם המושגים הרגיל. כדברי חז"ל: "כל העולם בעבר אחד ואברהם בעבר אחר". והוא מגלה להם: "את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה". יש כוח אלוקי שמעל הטבע והשולט בו. הטבע אינו כוח עצמי בלתי תלוי. האלוק המופשט הרוחני, הא-ל של הטוב והרע, הוא ד', י-ה-ו-ה הוא גם ה"אלוקים", בעל הכוחות כולם. אין שני עולמות, חומרי ורוחני, שאינם קשורים. הטוב והרע הם בתוך המערכת הכלכלית, כפי שעולה מכל התורה "אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ונתתי גשמיכם בעתם" (דברים יא יג) יוסף שיודע את האמת המסתתרת מאחורי חלום פרעה אומר אותה ובלבו של פרעה מתחוללת מהפיכה אדירה ואומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"?
 
חרות \ הרב אביחי רונצקי
 
תכף לעשרת הדברות, העקרונות הגדולים שבתורת ישראל אנו פוגשים בהלכות עבדים. מדוע?
הרי ידוע שכמעט ולא היו עבדים בבתי היהודים. אם כן מדוע קבעה התורה עניין זה מיד לאחר עשרת הדברות?
אם נדקדק בלשון הפסוקים נראה שהם עוסקים בשחרור עבדים "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי בגפו יצא ויצאה אשתו עמו. והוא יצא בגפו".
ויתרה מכך, מי שרוצה להישאר בעבדותו, נענש על כך ברציעת האוזן, וכפי שמבארים חז"ל, שאנו עבדי ה' ולא עבדים לעבדיו, ואוזן ששמעה זאת בהר סיני ובחרה בכל זאת להשתעבד לאדם, תרצע.
על פי באור זה ניתן לומר שהתורה סמכה לעשרת הדברות הלכות אלו, כדי ללמדנו את עליונות החופש ואת הגנאי שבשעבוד.
שעבוד לְמה? ליצרים ותאוות, למוסכמות חברתיות כאלו שאינן אמיתיות, בקיצור העיקר הוא להיות נאמן לנקודה הפנימית שבתוכך, ורק כך הנך אדם חפשי באמת.
 
פתרון החלומות \ הרב אילן צפורי
 
-          תשמע איזה חלום נורא חלמתי! אני רץ על שביל בין עצי הגן, ופתאום נופלת אבן בגודל של בית מולי וחוסמת אותי אני חייב למצוא את פתרון החלום.
-          תזהר עם זה, כל החלומות הולכים אחר הפה.
-          מה זאת אומרת?
-          הגמרא בברכות מספרת על אחד שקראו לו בר הדיא, שהיה פותר חלומות. מי שהיה נותן לו שכר, הוא היה פותר לו את החלום לטובה, ומי שלא היה נותן לו שכר, היה פותר לו לרעה. אביי ורבא ראו חלום זהה לגמרי וספרו לו. שניהם ראו בחלום פסוק "שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו". אביי נתן לו דינר ורבא לא כלום. לרבא אמר "יפסד עסקך ולא תוכל לאכול מרוב עצבות" ולאביי אמר "יצליח עסקך ולא תוכל לאכול מרוב שמחה". ובסוף כך קרה, כפי שהוא אמר.
-          אז מה, לפי זה אין משמעות לחלומות. העיקר מה שאומרים!
-          תראה זה לא פשוט, יש שפירשו שכל החלומות יש להם כמה מיני הוראות וכולן מתקיימות, אלא שהפותר פותר צד אחד מהם וכיוון שמעורר את זה הצד והדבר קורה, בעל החלום תולה את המקרה בפתרון, אך למעשה כל שאר האפשרויות יקרו גם, אך הוא לא יתלה אותן בחלום שלו. הבנת?
-          בערך, אך לפי הסבר זה אין שום משמעות לפתרון החלום, שהרי כל המקרים הכלולים בחלום יצאו אל הפועל בלי קשר לפתרון. ואז מה המשמעות של "הכל הולך אחר הפה"?
-          אתה צודק, ההסבר הזה קשה, הרב קוק דחה אותו לגמרי.
-          נו, ומה הרב קוק אומר על פתרון החלומות?
-          החלומות הם אחד הגורמים שברא השם יתברך לפתח את התכונה שבנפש האדם שעל ידה האדם מושך על עצמו מן הסובב אותו, מה שראוי שיקרה לו.
-          לא הבנתי כלום
-          האדם מושפע כל הזמן מכל מה שקורה סביבו ומתייחס אליו. למעשה כל מה שקורה לאדם הוא מתוך ההשגחה האלוקית שבאה להזיז משהו באישיות, בדיוק לפי הצורך.
-          ואז מה?
-          החלום מכין את הלך הרוח של האדם באופן שיהיה מוכן לקבל את המגיע לו. והורו לנו חז"ל שלא די בחלום עצמו כדי להכין את האדם, אלא צריך שהוא יתחזק על ידי הפתרון. החכם שפותר את החלום מזהה את התכונה הפנימית הנפשית שצריכה תיקון אצל בעל החלום. הוא מזהה אותה דרך רמזי החלום. ואז כאשר הוא פותר את החלום, הוא פשוט מביא את התכונה לידי הכרה באופן שעתה המציאות תפעל על בעל החלום, ופשוט יקרה לו מקרה שיועיל לתיקונו.
-          תסביר.
-          זאת אומרת שאם למשל הוא צריך לקבל מכה מן השמיים, הוא צריך לדעת מה עניינה, אם לא כן הוא לא יקבל אותה. החלום מעורר אותו לשאול מה פתרונו, והפותר מצביע על הצורך לקבל את המכה - עתה הוא מוכן לקבלה, והיא תגיעה.
-          לפי זה הפתרון לא מייצר את עצם המציאות, אלא מכין את האדם להיות מוכן לקבל אותה.
-          נכון, אבל עכשיו למעשה האדם דורש אותה, כיוַן שהוא מודע בצורך שלה, שהרי הוא מכיר את תכונת הנפש שצריכה תיקון.
-          לפי זה איך אפשר לפרש את החלום על פי יותר מאפשרות אחת?
-          כל אדם יש לו בנפשו נטיות חיוביות ושליליות שיכולות לצאת אל הפועל כל אחת, והעניין של הפותר הוא לפתור את החלום באופן שהנטיות החיוביות יצאו אל הפועל וממילא המציאות החיובית תחול על האדם.
-          תסביר.
-          הנה למשל בחלום שלך, אפשר היה לפותרו באופן שהמציאות פוגעת בך, כגון לומר שאתה רץ בחייך מתוך כוונות טובות לעשות דברים חיוביים, אך הנטייה הפנימית האמיתית שלך היא הפוכה, כמו אותה אבן שחוסמת את התקדמותך. פתרון זה הוא שלילי ויגרום לחסימת המהלך החיובי שלך אך אפשר לפרש באופן חיובי, שאתה רץ לכיוונים שליליים והמצפון המתוקן לא מאפשר זאת ובא לחסום אתה מבין, לפי הפתרון הראשון יקרה לך משהו רע שיעצור את מעשיך החיוביים, ולפי הפתרון השני יקרה לך משהו טוב, שהרי נטיותיך השליליות ייחסמו, ותוכל להתיישר וללכת לכיוונים טובים.
 
כוונת החסיד \ הרבנית שרה אליסף
 
מיד עם תחילת הספר אנו פוגשים את הביטוי "חסידות" מספר פעמים.
מיהו החסיד ומה כוונותיו?
בסוף פרק יח מגדיר הרמח"ל שחסיד הוא אדם שכל עמלו בתורה ורוצה לעשות נחת רוח ליוצרו.
זהו הדגם אליו עיני כל מי שרוצה להשתלם בעבודת ה' נשואות. במעשי החסיד יש שתי כוונות והפעם נעסוק בראשונה (סוף פרק יט): "הכוונה האמיתית המצויה בחסידים אשר השתדלו להשיגה היא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא גדל וירבה". שום אינטרס - לא חומרי ולא רוחני עומד מאחורי מעשי החסיד, וכל פעולותיו ותפילותיו נובעות מעומק רצון זה שהאמונה והתורה ורצון ה' יופיעו בצורה גדולה ומכובדת בעולם. מדרגת החסיד היא הרבה למעלה ממדרגתנו, אך בכל אופן היא תשמש לנו פלס אשר על פיו ניישר את שאיפותינו ואישיותנו ורק כך נזכה לעבוד את ה' באמת בלי נגיעות ומתוך מבט גדול וכללי.
ישנה תפילה המוזכרת בגמרא: "ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב? שאור שבעיסה (היצר הרע)". כדי לעשות רצונו צריך לדעת בראש וראשונה מהו רצונו, ורק אז נדע כיצד לכבדו. ידיעה זו היא מגדלור מאיר ומכוון בים החיים. האדם יודע שבכל זמן שהוא רואה את המגדלור, אפילו אם המרחק אליו עוד רב, יש סיכוי שהחתירות והמאמצים שהוא משקיע יובילו אותו למקום בטוח ונכון אך כשמתנתקים לרגע מנקודת האור הזו, אז משתלטת המבוכה ומאבדים כיוון.
הקדוש-ברוך-הוא חפץ בטובת העולם ובשל כך הוא יצר את עם ישראל ויעד לו את התפקיד של עילוי כל העולם כולו. הדבר יתאפשר רק אם עם ישראל יופיע בצורה מכובדת, יחיה בארצו חיים שלמים על אדני תורה וטהרה, וכל קרבת אלוקים תהיה קשורה בעבודת המקדש. הנביאים יהלכו בינינו וימסרו לנו דבר ה'. המלך יחד עם השופטים והשוטרים ינהלו את הממלכה ביושר ובנאמנות. וכך מתגלה כבוד ה' בעולם. כמו שכתוב בתהילים קב: "ויראו גויים את שם ה' וכל מלכי הארץ את כבודך כי בנה ה' ציון נראה בכבודו".
דוגמא מעשית לכך הייתה בימי שלמה המלך כשמלכת שבא באה לברר את חידת החיים איך זה שעם שלם חי חיי קדושה ויושר מתוך השמעות כלפי המלך וצו התורה.
זהו רצונו של מקום ולכן כל מי שפועל לקידום הרעיון שעם ישראל יתקבץ לארצו ויבנה בית המקדש הוא דואג בעצם שיגדל וירבה כבודו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם.
כל אחד מאתנו יכול לתרום מאישיותו וממרצו בכיוון זה - זאת במידה שיזכור את הדברים בשעה שהוא פועל ובמקום שהוא נמצא. לדוגמא: זוג הורים שקנו בית בירושלים אחרי בירור שכל האזור עתיד להיות אזור מגורים עם גינות ומדשאות, התאכזבו כאשר מספר שנים לאחר מכן החלו משאיות למלא את הודי ונסללה שם אוטוסטרדה מתחת לביתם. המרמור של ההורים זחל לילדים שדווקא התענגו על מראה המשאיות הנוסעות וחוזרות. עד שילד אחד קרא: "אמא, הם הורסים לנו את החיים". זרעי ההרס בתוך נפשו של הילד טלטלו את לב האם והיא שינתה מיד ואמרה "עוד מעט יבנה בית המקדש, בני, והמונים המונים ירצו לעלות לירושלים. נכון שאנחנו מפסידים, אבל אנחנו נזכה להיות הראשונים שיקבלו את פני עולי הרגל". האם עזבה את החדר לעכל את דבריה והנה היא שומעת את הילד שר לו "ובנה ירושלים, ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו", דמעות של גודל ותודה חנקו את גרונה.
שו"ת / הרב דוד ספרלינג
 
יחוד עם אחות ושותפה
 
שאלה : לפעמים אני נוסע לירושלים וצריך ללון שם. אחותי הרווקה, גרה שם בדירה עם עוד שותפה. האם מותר לי לישון בחדר של אחותי (כשהיא גם נמצאת) או שמא יש בזה איסור יחוד?
 
תשובה : כידוע אין איסור יחוד עם האחות, כל עוד שזה לא בקביעות. ולכן, כשההורים נוסעים מהבית לזמן קצר (פחות משלושים יום) מותר להישאר שם אח ואחות לבד. ואם כן, בשאלה שלך, אין בעיה מצד אחותך. אלא שיש לדון לגבי השותפה.
אסור לאדם אחד להתייחד עם שתי נשים. אבל כשנמצא שם "שומר" שמציל מייחוד, זה מותר. ויש לדון אם האחות, שאין בה איסור יחוד בעצמה, נחשבת כ"שומרת" לגבי האח. בזה נחלקו הפוסקים – יש שמתירים מפני שאדם מתבייש לעשות עברות לפני האחות (ע' אגרות משה אה"ע ד, סה, ח), ויש שאוסרים מפני שסוברים שהאחות תחפה על החטא של אחיה ח"ו, ולא תרצה לגלותו, ולכן האח לא יפחד מלעבור עבירה גם בידיעתה (דעת החיד"א ועוד, עיין ציץ אליעזר ח"ו, מ,יד).
בנוסף לספק הזה, יש להוסיף עוד ספק, לגבי יחוד בלילה. אומנם ביום מספיק שומר אחד, אבל בלילה צריך שני שומרים - אלא שדין זה נאמר על שומרים רגילים, כמו ילדים, שאינם מקפידים על עצם העבירה, ורק נחשבים לשומרים משום שהאדם מפחד פן יתגלה חטאו, או מתבייש לפניהם. אבל בשומר שמקפיד על עצם העבירה, כמו אישה ששומרת את בעלה, מספיק שומר אחד גם בלילה. (ולכן מותר לאורח לישון אצל זוג נשואים, מפני שבן הזוג נחשב לשומר שמועיל גם בלילה). ויש מקום לדון לגבי אחות, אפילו למתירים לעיל, אם בלילה צריך עוד שומר. (עיין ב"תורת היחוד" בהוצאה של "אוצר הפוסקים" פ"ח, כה) [והרוצה ללמוד הלכות יחוד מומלץ לו ספר זה, המסכם בדרך ברורה וקלה את כל הלכות יחוד].
ולכן, נראה להלכה שיש להחמיר במקרה שלך, שהרי יש שני ספקות לחומרא. ובשעת דחק גדול, אפשר להתיר, במיוחד אם נמצא עוד צדדי היתר לצרף - כמו אם היה שם עוד אישה, שהם ביחד ג' נשים (למרות שבלי האחות אסור לאיש אחת להתייחד בלילה עם ג' נשים); או אם יתן את מפתח הדירה לשכן ויבקש ממנו להיכנס מפעם לפעם באופן פתאומי. מכל מקום, מפני שדיני יחוד תלויים בהרבה פרטים קטנים, פנה לרב לברר כל מצב בפני עצמו.
 
אתנ"ךתא \ הרב שלמה סוקניק
 
חרב גדעון
 
גדעון היה משופטי ישראל בימי שפוט השופטים. כוח הזכות והסנגוריא שלימד על ישראל, היא שעמדה לו להנהיג את צבאם בסייעתא דשמיא עליונה אלוקית, לנצח את מחנה מדין. כבר בראשית דרכו זכה להארה אלוקית להנחותו בדרך, ונסיות עליונה כיוונה את מעשיו. כך היה למשל בחנותו אצל עין חרוד ומחנה מדין למולו מצפון, מגבעת המורה בעמק, אמר לו ה': "רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי" (שופטים ז, ב), וכך מוצא עצמו גדעון עם שלוש מאות לוחמים בלבד המלקקים בידם אל פיהם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ. וַיִּקְחוּ אֶת צֵדָה הָעָם בְּיָדָם וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחֱזִיק וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק" (שופטים ז, ז-ח).
מוכן להופעת הנס האלוקי וגילוי ההשגחה העליונה עליו, נערך גדעון למלחמה, אומנם חשש כבד מילא את ליבו, שאע"פ ששמע הבטחה אלוקית בניצחונו ואף סימן ניתן לו לפני צאתו למלחמה, הרי עתה נתגלתה ערוות ישראל בהעדר ראויים בקרבם לניצחון המלחמה אלא שלוש מאות איש, וליבו של גדעון בל היה עמו שמא לא תעמוד זכותם של ישראל, להיות ראויים לנצח בקרב ולעמוד בקשרי המלחמה (עפ"י פרוש לב אהרון לרבי אהרון אבן חיים).
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ. וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה. וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ אֶל קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (שם, ט-יא).
אכן היה צורך לרומם גבורת גדעון מחששותיו, ולחזקו על מנת שתהיה ישועת ה' שלמה. לא רק אות אלוקי נדרש עתה אלא גם גבורה מעשית גלויה, בתוכה עתיד להתלבש הנס האלוקי ועל ידה תופיע ישועת ה'. גבורה זו מתגלית ונבנית בהתגנבות הסתרים הזו בלילה אל מחנה מדין. חלק מן הדרך עשה עם נערו ולבסוף בא אל תוככי המחנה לבדו, לשמוע את סתריו ולעמוד על מצבו של עם מדיין. "וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל. וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל נָתַן הָאֱלֹקִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה" (שם, יב- יד).
על אף גודלו ועוצמתו החיצוניים של מחנה מדיין, הפרושים בשדה ומטילים מוראם על המתבונן, הרי חלום האנשים מגלה את מצבם הנפשי והרוחני, מה הם הרהורי יומם ומה הם דאגותיהם. כך הוא טבעו של חלום שאת אשר מהרהר אדם ביום יחלום בלילה, אבל יש בו בחלום גם מגילוי הצפונות, מכוון הוא ומתאים עם התוכן הנעלם שבאדם, וכך אמרו חז"ל: "חלום אחד משישים בנבואה" (ברכות נז ע"ב). ואע"פ שחלום גוי וריק לפנינו, ראה בו גדעון סימן ואות אלוקי, המתאים עם הרוח הפנימית במחנה מדיין, אשר נפלה ממורא גדעון ואנשיו מכוח פעולת ה' בסתרי המציאות להפילם. תוכן החלום היה מוכרח להתפרש בניצחון המעטים הם ישראל, מכוח סגולתם וזכויותיהם, על אף היותם עובדי עבודה זרה, על רשעי מדין, מה שמוכיח על המקור האלוקי של החלום. "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן ה' בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן" (שם, טו).
בינו לבינה \ הרב אילן צפורי
 
כתגובה לטור הקודם שעסק בעניין הצורך לעשות הפרדה בין בנים לבנות בלימוד התורה: "קראתי את 'הטור' שלך "בדרך אמונה" ורציתי לשאול, אנחנו חבורה שמקיימים שיעור במסילת ישרים כל שבת. השאלה היא האם הבנות-זוג (הנשואות כמובן) של חלק ממשתתפי השיעור יוכלו להשתתף גם בשיעור. יש לציין שאין רב או מישהו שמעביר את השיעור, אלא מישהו קורא ופשוט יש דיון של כל המשתתפים. כל האנשים הם חברים כבר שנים רבות וארוכות".
ועל כך השבתי: "שלום וברכה, מן העובדה שאתם מתכנסים בשבתות ולומדים מסילת ישרים, אני למד שאתם חבורה רצינית שמחפשת דרכים להתקדש ולעשות נחת רוח לריבונו של עולם. לכן הנה לכם הזדמנות נפלאה לעלות מעלה מעלה במדריגות הקדושה. הדאגה להפריד בין נשים לגברים תמיד הייתה אבן יסוד ביהדות ולא לחינם, שהרי המשיכה שיש לגברים אל הנשים (ולנשים אל הגברים) באופן טבעי הנה יסוד להרבה קלקולים ולהרבה כישלונות וביזיונות, שאליהם דאגו חז"ל שלא נגיע, על ידי שתיקנו את הלכות ההרחקה. בחבורה מעורבת ישנם כמה וכמה איסורים בפתח, ביניהם הסתכלות בנשים, יצירת קירבה, הרהורי עבירה ואם מדובר בנשים נשואות אין לשער את גודל האיסור
ולכן ברור שבשעת הלימוד צריך ליצור חבורת גברים וחבורת נשים בנפרד ובכך תוסיפו קדושה בעם ישראל ותעלו מעלה מעלה במסילת הישרים למענכם ולמען עם ישראל כולו".
לאחר ששלחתי את התשובה, חשבתי בלבי (ויסלח לי השואל, אותו באמת אני מעריך על כך שהוא קם ושאל), לאן הגענו? ללמוד מסילת ישרים נשים גברים ביחד כחבורה ועם נשים נשואות? האין זה דומה לאדם הטובל ושרץ בידו כמובן לא במזיד. אבל מצד שני איזו תמימות, איזה יושר, איזה חשק לדביקות אלוקית ולקדושה שבמקום לאכול או לישון, מתכנסת חבורה ללמוד מסילת ישרים... סוף סוף הבנתי את דברי הרב קוק במאמר הדור: "דור נפלא דור שכולו תימהון, הוא מורכב מהפכים שונים חושך ואור משמשים בו בערבוביה, הוא שפל וירוד, גם רם נשא". הגיע אולי הזמן להשתמש בתמימות זו כדי לדבוק בקדושה מתוך אהבה
 
בהמשך הדרך / אורי פרידמן
גע של כתב עברי
העברית בלוחות הברית
אנו יודעים שאחת ממעלותיו של עזרא הסופר הייתה החלפת הכתב - מכתב עברי קדום (המכונה "רעץ") לכתב הדפוס שאנו משתמשים בו גם היום (המכונה כתב אשורי). בתקופת התנאים נחלקו הדעות אם משה רבנו קיבל את לוחות הברית בכתב העברי הקדום או בכתב הדפוס. למה זה כל כך משנה באיזה כתב ניתנה התורה? תשובה לשאלה זו היא בעצם המחלוקת על הנס שהיה בלוחות הברית. הרי אנו יודעים שהאותיות היו חרותות בתוך הלוחות, כך שצורה כמו סמ"ך (בכתב האשורי) עמדה באופן ניסי (כי לחלל האות אין במה לאחוז), ואילו בכתב העברי הקדום האות עי"ן נכתבה בצורה עגולה (צורה שהגיע מהדמיון לעין של בן אדם) ולכן אנו מוצאים את רבי לוי אומר בתלמוד הירושלמי (י, ב פ"א ה"ט): "מאן דאמר (=מי שאומר) לרעץ ניתנה התורה - עי"ן מעשה ניסים. מאן דאמר אשורי ניתנה התורה - סמ"ך מעשה ניסים".
 
 
טעמי המנהגים
כיצד כורעים ומשתחווים בתפילת העמידה
הציור ע"פ הגמרא - ברכות יב, ע"א וע"פ שולחן ערוך – סימן קיג סע' ד-ז
צייר: ינון פתחיה, נתניה.
 
 
דרך צדיקים
נצחיות קבלת התורה
"בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה..." (מסכת אבות פרק ו) – מה המטרה של קריאת הבת קול, ואם אנו לא שומעים אותה אז לשם מה היא יוצאת? על שאלות אלו עונה בעל הספר "דגל מחנה אפרים" בשם הבעל שם טוב: "כל ההתעוררות והרהורי תשובה הפוקדים את היהודי מזמן לזמן, הכל הוא מכח הבת קול היוצאת מהר חורב. ואם אמנם הגוף והנפש אינם שומעים את הבת קול, אך בפנימיות הנשמה שומע יהודי אותה והיא הדופקת על לבו ומעוררתו... וכמו שהבת קול היוצאת מהר חורב מביאה התעוררות לכל כלל ישראל, הרי ודאי וכל שכן שגם דבר ה' בקבלת התורה שהוא נצחי, ועשרת הדיברות הנאמרות תמיד, מביאים התעוררות אצל היהודי...
 
 
טיפים לבוגרי צבא / שירות לאומי
אפשרויות מימוש כספי הפיקדון האישי בסיום השירות
כספי הפיקדון ניתנים למימוש בתחומי מדינת ישראל בלבד, במהלך 5 שנים מיום סיום שירותך הסדיר, למטרות הבאות:
לימודים - השלמת השכלה תיכונית, לימודים קדם אקדמאים (לרבות הכנה למבחנים פסיכומטריים), לימודים אקדמאים ולימודים בישיבה על תיכונית, במוסדות המוכרים לצורך זה ע"י שר החינוך או אחד השרים האחרים שנקבעו לכך בחוק.
הכשרה מקצועית - כל קורס מקצועי בכל תחום שהוא ובלבד שמוסד הלימודים אליו נרשמת והקורס בו בחרת ללמוד באותו מוסד, הוכרו לצורך חוק זה ע"י שר התעשייה המסחר והתעסוקה או אחד השרים האחרים שנקבעו לכך בחוק.
 
 
אתגר קרבי בעל חשיבות עליונה למדינה!
ליחידה התנדבותית של הרבנות הצבאית דרושים קצינים קרביים במילואים, בעלי עוז ויוזמה, לתפקיד פיקודי.
לפרטים : יונה - 057-8143989, אייל - 057-8142565
 

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת