עצמאות

מדוע לא נקבע יום-העצמאות בזמן כיבוש יהושע ובזמן עזרא ונחמיה? ביחס לכיבוש יהושע, יום-העצמאות שלהם היה פסח. חג הפסח אינו מתייחס רק ליציאת מצרים, שהרי הכוונה לא היתה לצאת ממצרים ולהתפזר ברחבי העולם, אלא מובן מאליו שהמטרה היתה בואנו ארצה, כמבואר בארבעה לשונות הגאולה: "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי", והלשון החמישי: "והבאתי".

אחרי קריעת ים סוף, בני ישראל הודו בשירת הים ואמרו בין השאר: "נחית בחסדך עם זו גאלת" – ארץ-ישראל, "נהלת בעזך אל נוה קדשך" – ירושלים, "מכון לשבתך פעלת ד'" – בית-המקדש. תמהו כופרים למיניהם: כיצד בני ישראל מודים על ביאת הארץ טרם נכנסו אליה? החליטו שהיו כאן שתי שירות, אחת אחרי קריעת ים סוף והשנייה אחרי הכניסה לארץ, ו"העורך" "ערבב" אותן. אך כופרים אלו פשוט שכחו שבני ישראל יצאו ממצרים כדי להגיע לארץ-ישראל על-פי הבטחת ד' אל אברהם (בראשית יד יג-טז). הם חגגו פסח עוד טרם הגיעם לארץ מאחר שבטחו בד' שיכניסם לארץ.

באשר לעזרא ונחמיה, התשובה פשוטה: הם לא חגגו יום-עצמאות כי לא היתה להם עצמאות, אותה השיגו רק בחנוכה. חנוכה הוא יום-העצמאות שלהם.

יש המוסיפים להקשות: סוף סוף, אחרי הכניסה לארץ ובזמן בית-ראשון היו לישראל ניסים רבים ולא נקבעו חגים עליהם, כפי שאומרים חז"ל: "ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, לא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה" (מגילה יא ד). אכן נקבע רק יום-טוב אחד, ט"ו באב, ביום שֶכַלו מתי מדבר וחזר הדיבור למשה רבנו (בבא בתרא קכא ע"א, רשב"ם שם). התקופה היתה קרובה מדי למתן תורה ולא רצו לתקן חג כדי שלא ייראה הדבר כבל-תוסיף, בייחוד שירבעם בן נבט בדה חג מליבו (מלכים א יב לג). רצו שיהיה ברור לכל, שזו תורת משה ואין להוסיף עליה.

בזמן בית-ראשון לא רצו להוסיף חגים, ובדרך כלל מיעטו בתקנות, אך בזמן בית-שני היתה הדרכה: "עשו סייג לתורה" (אבות א ב), בתקנות רבות, למען חיזוק האמונה. הרמב"ן כותב שאת פורים חגגו העם מעצמם, ואחר-כך באו חז"ל ותקנוהו (חידושים ריש מגילה). הרמב"ם כותב שהנביאים ובית-דין "ציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשוועתנו כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה ומי גוי גדול אשר לו אלהים וגו'" (פתיחת מניין המצוות על סדר ההלכות בספר משנה תורה).

שואל רבי אליעזר אשכנזי, בר פלוגתא של המהר"ל: הרי בזמן בית-ראשון היו ניסים גדולים יותר מנס פורים וחנוכה, כגון ניצחון ל"א מלכים, וכן "וד' השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס קול חיל גדול... וינוסו" (מלכים ב ז ו-ז)? ומשיב: בזמן פורים וחנוכה היהודים התייאשו, היו בטוחים שד' עזבם, שייהרגו ויהיה חילול השם גדול. הילכך, תקנו חכמינו ימים טובים כדי ללמדנו שד' איתנו ולא עזבנו, ומצילנו מידם! מצב זה של ייאוש לא היה קיים כאשר ארעו הניסים בבית-ראשון (ספר יוסף לקח).

ועתה שד' החליט להפסיק את הגלות, לתת לנו עצמאות ולגאלנו - ברור שהיה צורך לקבוע "יום-עצמאות"!

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת