קנייה מדוכן פלאפל ללא הכשר

 

שאלה : יש במקומנו חנות פלאפל שאין לה הכשר, אבל בעל החנות אמר ש"הכל כשר, רק מפני שאני פתוח בשבת לא נותנים לי הכשר". על פי הדין, האם מותר לאכול שם?

תשובה : קודם כל, מי שמחלל שבת בפרהסיא אינו נאמן בדבריו שיהיה מותר לסמוך עליו שבאמת "הכל כשר". ולכן, ברגע שבעל החנות מעיד בעצמו שהוא פותח את החנות בשבת, אי אפשר להאמין לו בעניין הכשרות.

ואפילו אם נאמר שגם בלי דבריו אפשר לאכול שם, בטענה ש"מה יכול להיות לא כשר בפלאפל?" – זה לא נכון. נכתוב רק כמה מהבעיות שיכולות להיות בפלאפל אחד.

א) בפיתות – יכול להיות שבאות ממאפיה לא יהודית, ואז, אם יהודי לא השתתף באפיה, זה "פת עכו"ם". אפילו אם כל המרכיבים הם כשרים, השולחן ערוך כותב "אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים" (שו"ע יו"ד קיב). למרות שיש מקרים שאנו מקילים בדין זה, במקום שבקלות אפשר להשיג פת ישראל, כמו פה במדינת ישראל, יש להחמיר ולא לאכול אותו.

ב) בירקות – אולי לא הפרישו תרומות ומעשרות (שנה הבאה היא שנת שמיטה, ואז יש עוד יותר בעיות).

ג) בכלים – אם חותכים שם חריף כמו בצל, שום וכו', בסכין לא כשרה (שחתכו בה פעם, אפילו לפני הרבה זמן, איזה שהוא דבר חם לא כשר, או בשר וחלב וכו'), אז הדבר החריף אינו כשר. וגם אם בשאר הכלים בחנות השתמשו פעם לדבר לא כשר, אסור לבקש מבעל החנות שיכין לך דבר עם הכלים האלו (באוכל חם או חריף).

ד) בסלט – אם אינו מקפיד בעניין תולעים, אסור לאכול, במיוחד יש בעיה בכרוב וחסה.

ה) גם יש חשש שמרכיבי הפלאפל עצמם, וכן שאר הממרחים, כמו חומוס וטחינה וכו', לא באו ממקום שיש פיקוח על הכשרות. ובעידן המרדני שמוסיפים כל כך הרבה דברים אל כל מוצר, ודאי שאין לאכול ממרח כזה בלי כשרות (עיין בעצמך פעם על רשימת המרכיבים שיש על תבנית החומס שבבית!).

ו) בנוסף לכל זה, אם חלק מהאוכל מוכן בשבת (או נעשה בו איסור שבת, כמו קניה, הובלה וכדומה), נכנסים לבעיה הלכתית הנקראת "מעשה שבת". ולמרות שעל פי הדין, אחרי השבת מותר, בדרך כלל, לאדם אחר להנות מאיסורי שבת, בכל זאת יש הגבלה. הרי ה"כתב סופר" (או"ח נ) פסק שבמקרה שהחילול שבת נעשה באופן קבוע, אסור להנות ממנו לעולם. וזה מפני שזה מסייע ומעודד את חילול השבת ויש בכך חשש "לפני עיוור" או לפחות "מסייע לדבר עבירה". ולמרות שיש מקום לדון בדבריו, ודאי אין מקום להקל במקרה שלנו.

ז) וגם אם יקנה רק דברים שאפשר לברר שהם ודאי כשרים (לדוגמא שיש עליהם הכשר) ושלא נעשה בהם שום חילול שבת, עדיין יש מקום להחמיר. וזה מפני שככל שנמנעים מלקנות ממקומות שמחללים שבת, בזה אנו מחזקים את ידי שומרי שבת, ואת שמירת השבת בכללותה; וכן ככל שקונים ממקומות שיש להם תעודות הכשר אנו מחזקים את מצב הכשרות בכללו - שיש בזה, גם אם לא חיוב גמור, ודאי מצווה גדולה. לסיכום : אי אפשר בכלל לאכול מחנות שמכינה אוכל בלי תעודת הכשר. וגם לקנות דברים כשרים (כמו חטיף ושתייה שיש עליהם הכשר) לא פשוט שמותר, ומצוה להימנע מזה. (ע' ילקוט יוסף שבת חלק ג, ע' קב-קה).

שו"תים נוספים

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת