תורה וחוכמה

הגמרא (מנחות צט ב) אומרת ששאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל אם מותר לו ללמוד חכמה יוונית. אמר לו רבי ישמעאל: כתוב "'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא יום ולא לילה ולמוד בה חכמה יונית". מכאן הסיק ה'חפץ חיים' שאסור ללמוד דברים אחרים מלבד התורה, אם לא לפרנסה (חפץ חיים על התורה [מעשי למלך]).

ללמוד פילוסופיה של דברי כפירה? ודאי אסור (רמב"ם, הלכות עבודה זרה ב ב-ג), אך לימוד פילוסופיה שכתבו גדולי ישראל כדי לחזק את האמונה על-פי הוכחות שכליות - כגון רבנו בחיי (חובות הלבבות שער הייחוד והאמונה), וכן הרמב"ם ב'מורה נבוכים' - שנוי במחלוקת אם הוא הדרך שבה ישכון האור, או שיש לילך בדרך של אמונה, כגון בדרכו של רבנו יהודה הלוי בספר 'הכוזרי'. אבל פילוסופיה של כפירה ודאי אסורה. ומה שרבנו הרב צבי יהודה עסק בזה, זהו דין אחר, כמו שהרמב"ם עסק בזה, וזה לא היה מתוך התעניינות אישית כפי שהוא מסביר באיגרת אחת, אלא מפני שבמלחמת-האמונה, הוא היה חייב לדעת את כל הדעות המרחפות בחללו של עולם. זה דומה למי שיושב בסנהדרין שצריך להיות בקיא אף בהלכות כישוף. ובוודאי שאין זה שייך לתלמיד צעיר, אלא רק לתלמידי-חכמים גדולים ומיוחדים.

 

אבל בשביל פרנסה ודאי מותר ללמוד לימודי חול, והגמרא כותבת שמצווה על האב ללמד בנו אומנות (קידושין כט א), וזה מה שמתיר לסדר עניניים אלה אף בשבת (שו"ע, או"ח שו ו).

לגבי לימודי חול לשם התעניינות, הרחבת הדעת והעשרת ההשכלה - אכן נפסק ב'שולחן ערוך': "אין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה קונה עוה"ז ועוה"ב, אבל לא בלימוד שאר חכמות" (שו"ע, יו"ד רמו ד), והיא שיטת הרמב"ם, אבל הרמ"א כותב שמותר "באקראי שאר חכמות", כלומר כדבר צדדי המצטרף, והרמ"א מעיד על עצמו שהיה לומד טבע, בזמן שאנשים הולכים לטייל קצת בשבת (שו"ת הרמ"א סי' ז), והמקור הוא במדרש לגבי דברי תורה "עשם עיקר ואל תעשם טפלה" ("ספרי", מובא בביאור הגר"א שם). אם-כן צירוף קצת חול בתור טפלה אין איסור.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת