"אחרי!"

 

מי מאיתנו איננו מכיר את זעקת הקרב, "אחרי!", שהניעה את חיילי צה"ל להסתער על מוצבי האויב מאז הקמת מדינתנו?

מה מקור קריאת האחרי? הזקנים שבינינו יאמרו שביחידות הצנחנים, בפעולות התגמול של יחידה 101, שם נשמעה קריאה זו בפעם הראשונה, אולם אם נתבונן ונלמד את קורותיהם של אבותינו הקדומים, נראה שהם המקור לדוגמא האישית של המפקד/המנהיג, שביטויה בין השאר, היא קריאת האחרי.

בבה"ד 1, שם מלמדים צוערי צה"ל כיצד להוליך לקרב את הלוחמים, מתנוססת מעל כל פינה הכתובת: "ממני תראו וכן תעשו!". משמעותן של מילים אלו היא, חיקוי המפקד, ובפשטות אחרי!

דברים אלו יצאו מפיו של השופט גדעון בעת שעמד בראש מחנה ישראל במלחמתם כנגד המדיינים. קדם לגדעון, יעקב אבינו, שהכין את מחנהו לקראת המפגש המלחמתי עם עשיו ואנשיו. בתוך הכנותיו לקרב, אומרת התורה: "והוא (יעקב) עבר לפניהם" כלומר עבר בראש המחנה.

ביטוי חריף ומוחלט לחיוב ההליכה בראש הלוחמים מוצאים אנו במינוי יהושוע בן-נון כמנהיגם של ישראל. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו "צו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ".

חכמינו ז"ל מבינים הוראה זו כתנאי לניצחונם "אם יעבור לפניהם, ינחלו, ואם לאו לא ינחלו".

ומאוחר יותר בכניסתם לארץ ישראל, כשבמלחמתם כנגד העי לא יצא יהושוע בראש הלוחמים, נחלו מפלה, והקב"ה מוכיחו על כך ומטיל עליו את חיוב הכישלון.

החשמונאים, גם הם כקודמיהם המשיכו במסורת אבותיהם, והוליכו את לוחמיהם לקרב עם היוונים הסורים.

זכור לכולנו אלעזר החשמונאי שנלחם בגופו כנגד מכונות המלחמה של האויב בדמות פילים ענקיים ובדוקרו את בטן אחד מהם נקבר תחתיו ונהרג.

הדוגמא האישית, ההליכה בראש, זעקת הקרב אחרי! עוברת כחוט השני אצל מנהיגנו ולוחמינו. לאורם נלך עד יאיר אור גאולת עולמים ונשכון לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת