דף הבית >> המשך מאמר ראשי
כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" (במדבר לג, נג). רש"י מסביר, שאכן מדובר בתנאי: "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה - תוכלו להתקיים בה. ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה". כדי להדגיש שמדובר בתנאי, הוסיף רש"י מה שלא כתוב בפסוק, דהיינו הצד השלילי של התנאי (ואם לאו וכו') שהרי רק תנאי כזה - תנאי כפול, הנקרא "תנאי של בני גד ובני ראובן" (אם תעשה, אז כך... ואם לא תעשו, אז כך...) - נקרא תנאי בתורה. משמע מרש"י שפסוק זה הוא הצד השלילי של התנאי, והפסוק הקודם (פסוק נב), שבו כתוב "והורשתם את כל ישבי הארץ", הוא הצד החיובי של התנאי, וא"כ יש לנו כאן ממש תנאי כפול, ללמדנו שלא נירש את הארץ אם לא נדאג לטפל באויבים שלנו.
ישנם ג' ענינים בציווי על ישוב הארץ: "והורשתם", "וישבתם", "לרשת". ה"ישיבה" כאן היא ההתנחלות. ההורשה היא גירוש, כפי שתרגם התרגום: "והורשתם את הארץ: ותתרכון (תגרשו) ית יתבי ארעא (את ישבי הארץ)". "ולרשת אתה" מתורגם "למירת יתה", לשון ירושה כמשמעו.
הקשר בין ההורשה לירושה די ברור, כפי שהוא מובא בדברי הספורנו: "כאשר תבערו ישבי הארץ אז תזכו להוריש את הארץ לבניכם, שאם לא תבערו אותם אע"פ שאתם תכבשו את הארץ לא תזכו להרישה לבניכם". לפירוש זה משמע שאפשר לשבת בארץ מבלי לגרש את יושביה, אף שאין בזה די כדי להורישה לבנים. לעומת זאת, לפי רש"י  אי אפשר לשבת בארץ אם לא מגרשים את יושביה. לפירוש רש"י הגירוש הוא תנאי לישיבה ולפי פירוש הספורנו הגירוש הוא תנאי לירושה. למעשה ישנן כאן שתי מצוות, שהן גירוש וישיבה בארץ, ואם יתקיימו שתיהם, רק אז יוכלו בני ישראל להוריש את הארץ לבניהם.


 

נבנה ע"י מערכת בניית אתרים של yeshiva.org.il                      שאל את הרב | לוח שנה | כניסת שבת  |  יציאת שבת