הגיע זמן לשים קץ ל"כיבוש"... ולכנותו בשמו – "שיבת ציון"!
"הכיבוש משחית"! "הכיבוש משחית"! טענה שנהפכה לאובססיה ולסיסמה, ולנקודת המשען של הנסיגות.
האם "הכיבוש משחית"? או שמא "המושחת נכבש" על ידי יצרו מחוסר גבורה בעת הכיבוש? רבנו הראי"ה שואל באורות המלחמה (פסקה ב) למה אנו מסתכלים בידידות ובהערצה על גדולי התנ"ך שהיו עסוקים כל העת במלחמות. השאלה היא האם נכון הוא להזדהות עם אנשים שמלאו ידיהם בדם ולו למטרה נעלה שבנעלות? הרי היהדות היא דת של חסד ורחמים, וכל מי שלכלך את ידיו בדם, אף אם מטרתו הייתה להקים את הממלכה, נסתכל עליו אמנם בהבנה, אך לא בהערצה. על כך אומר הרב: "הננו מבינים ש'הזיק' הנשמתי הוא היסוד: ...
שאל אותי בחור חביב איך אפשר להכריע ולהחליט שזהו זה. שהנה הבחורה הזאת איתה הוא יוצא, היא זו שתהא אשתו (כמובן אם היא תסכים…). שאלה לא פשוטה, אך מצד שני לא צריך להתבלבל. לא לאבד את הבטחון. ולכן התשובה היא בטחון בה'. נכון שככל שהצעד גורלי יותר נדרשת מידת בטחון מפותחת יותר, אך לא להגזים… בשאלות מהסוג הזה מתמודדים גם חיילים קרביים, ואף הנועזים שבהם. החייל הקרבי לוקח החלטה לרוץ לכיוון הסכנה ואף להתנדב לעשות זאת. כאשר בא המפקד ומסביר לחבר'ה שיש על הפרק מבצע נועז ושואל מי מתנדב… מי לא מרים את היד. כאשר לפני יציאה לקרב שואל המ"פ מי נשאר לשמור על הציוד בשטח הכינוס, מי לא צולל למעמקי הנגמ"ש כדי שלא יראו ולו קצה אפו? להמשך קריאה...
פינת ההלכה
דיני עשרה בטבת
בעשרה בטבת, נבוכדנאצר מלך בבל התחיל את המצור על ירושלים, שהסתיים בחורבן בית המקדש הראשון וגלות השכינה. למרות שבימי הבית השני החל המצור בתאריך אחר, אנו צמים על פי התאריכים של חורבן בית ראשון, שהינו חמור יותר. בצום זה צמים גם על מיתת עזרא הסופר בט' טבת, ועל תרגום התורה ליוונית בח' טבת.
מי שרוצה לאכול לפני עלות השחר, יש לו להתנות לפני השינה. לגבי שתיה אפשר להקל לשתות גם אם לא התנה. למי שמצטער מהריח הרע שבפיו מותר לשטוף את פיו בימי הצומות הקלים, וישתדל מאוד שלא לבלוע טיפות מים. מניקות, מעוברות וחולים פטורים מהצומות הקלים.
"הגויים טמאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושקצו אותם, אבני מזבח הקודש נתפלגו. אבל בקדושתם נשארו פנימיות הסודות שהם עלומים וחתומים ממגע זר, - ודווקא הפנימיות זו, שהיא נשמת הנשמה העליונה, קבועה היא בנשמה הסגולית אשר לישראל, ואינה זזה ממנה, כל זמן שהקשור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו, כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית, אף על פי שאינו יודע לקרא בשם ולפרש את צפונותיו, ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו, תוכו קודש קדשים הוא".
מלמדנו הרב זצ"ל, שבמהלך ההיסטוריה, תרבויות הגויים מנסות לחדור אל פנימיות הנפש הישראלית. הם אכן מצליחות לפעמים לטמא אף את כל השמנים אשר בהיכל, היינו המחשבה הגלויה וההתנהגות של חלק מבני ישראל. אך מכל מקום התרבויות הזרות הללו לא מצליחות לפגוע בנשמה הפנים פנימית של עם ישראל בכלל ושל רוב רובם של היהודים בפרט. יש אצל כל יהודי פך שמן אחד קטן בחותמו של כהן גדול, שאליו שום פילוסופיה ושום עיוות מחשבתי אחר לא יכולים להגיע, משום שהוא שייך למימד שמעל השכל והרגש, הוא מימד האמונה. וסוד הפך הקטן הזה הוא "חותמו של כהן גדול", היינו הזיקה ומסירות הנפש לאומה ולטובתה. מי שעדיין קשור לאומה, אף שבאופן חיצוני נטמאו אצלו כל שאר השמנים, מוחזק בידינו שהוא בעל פך שמן קטן טהור בפנימיותו, שמננו יצליח בע"ה לטהר שוב את כל אישיותו.
אנו ערים למהלכים מסוכנים מאוד בצה"ל שמטרתם האמיתית אינה גלויה לעין. מי יוזם את גיוס הבנות לחיל השריון? האם זה התחיל בתנועה עממית של בנות שמאוד משתוקקות לדבר? או שמא מאחורי הקלעים ישנם אנשים אינטרסנטים עם אג'נדה מסוימת שיודעים היטב שבדור שלנו קל מאוד להפעיל אנשים לכיוון שלך כאשר אתה נותן אופציה חדשה של מימוש עצמי? בדור שמעצים את רעיון המימוש העצמי, כל אתגר המוצג כלגיטימי,
לעם ישראל יש מדינה אחת קטנה וסביבה ים של מדינות ערב. בתחילה בחרו אויבנו בגישת האי-קיום – זאת אומרת לא לתת קיום למדינת ישראל. ולכן הכרזת הקיום של המדינה לוותה בפלישת כוחות צבאיים לתוכה, לא על מנת לומר "מזל טוב", אלא על מנת לדאוג לאי-קיומה... בחלוף השנים, בראות אויבנו שהקיום של מדינת ישראל הוא כנראה עובדה מוגמרת (בינתיים), התחילו לדבר על דו-קיום. לא כל שונאינו בחרו בדרך זו כדי להמשיך את המאבק, אך חלק נכבד.
לפי סקרOECD , ישראל נמצאת במקום נמוך בתחום העבודה, הדיור, החינוך, אך באופן מפתיע היא במקום גבוה מאוד במדד שביעות הרצון והאושר של אזרחיה... איך יתכן? ההסבר די פשוט. צריך רק להבין מי אנחנו. הרב קוק מסביר בספר "אורות ישראל" מי היא כנסת ישראל: "עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל. זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה"...
להמשך קריאה...
