... כל הקרוב קרוב יותר לארץ ישראל, מי שיש לו יותר קישור אהבה לארץ ויותר השתדלות בעניין ישוב ארץ הקודש, הוא מוקדם לברכה והוא קרוב יותר אל השלמות שזוכים בה... חמשה מינים (הראשונים בפסוק) נגד ההשתוקקות לארץ באופן העליון המעולה (מתוך הבנת ערכם של ישראל הנבדל מהגויים וממילא הבנה שארצם שונה מכל הארצות), נגד חמשה חומשי תורה... והחלק השני, זית-שמן ודבש, נגד המכירים את ההשלמה הטבעית של כלל ישראל בארץ, בהשלמתם הרוחנית הטבעית, כראוי לכל עם גדול וחכם, ברוח ובחומר (ז"א אלו שחושבים שהקשר שבין עם ישראל לארץ ישראל הינו זהה לקשר הטבעי שיש לכל עַם עם ארצו). ולמדנו מכאן כמה גדולה היא המעלה של מי שמשתוקק לישב ארץ הקודש אפילו לשם התכלית החומרית של הכלל... על כן מי שיש לו קורבה יתירה לארץ הקודש, אפילו במדרגה הנמוכה (כלאומיות החילונית), יש בזה לחזקו ולאמצו ולהקדימו לברכה ממי שמתאחר ומתרחק (מאהבת הארץ, מתוך אהבת התורה למשל), אף על פי שבתוך הלב יהיה המרחִק בעל מדגרה יותר עליונה (שהרי הוא מבין את ערכם האמיתי של העם והארץ)... הרב קוק, עולת ראיה עמ' שעד
מי ישמור על הרכבת?
מיום ראשון זה אין כבר מקום לחיילים ברכבת בימי ראשון! מצאו את הפתרון לעומס הגדול ברכב בימי הראשון - פשוט מורידים את אלו שהולכים לשרת את האומה ולשמור עליה ומעדיפים את אלו שמוכנים לשלם מכיסם על אלו הזקוקים לכסף של משרד הביטחון כדי לנסוע. שישברו החיילים את הראש! ממילא הם חיילים וסובלים, כך יסבלו טיפה יותר... ניתן להם אף כמה אוטובוסים נוספים בשביל ההרגשה הטובה (של אלו שהוציאו את החיילים מהרכבת). אנו נציע כמה פתרונות חלופיים להורדת הצפיפות בימי ראשון:
א. לדלל את מספר האזרחים העולים על הרכבת בימי ראשון (ע"י העלאת המחיר של יום ראשון והצעת אוטובוסים מוזלים כחלופה).
ב. להוסיף קרונות (ואם אין אז קונים, לא?).
ג. להגביר את תנועת הרכבות (ואם אין אז קונים עוד כמה רכבות. ואם אין מספיק כח אדם אז מוסיפים תקנים).
נכון שלפתרונות אלו צריך תקציב, אך האם לא ראוי להוסיף תקציב ע"מ להקל על חיילינו, ובעיקר ע"מ לתת להם את ההרגשה שהם רצויים ואהובים ושאנו מעריכים את מסירות הנפש שלהם...
לכן נראה שהפתרון שמצאו אינו כל כך יצירתי וכדאי להתאמץ קצת יותר...
בחור אחד שאל אותי ב-SMS: "שלום, אני נפגש עם מישהי ופשוט נראה שזה זה. אני פשוט מפחד! מה עושים? יש איזה טיפ? עברתי כבר מספר לא מבוטל של בנות ואני מפחד"... קודם כל מזל טוב על שסוף סוף מצאת את הזיווג שלך. אך עכשיו אתה צריך לממש את הזכות האלוקית הזאת ולא לעשות טעויות. מהרגע שסיימת את הבירור, לא נשאר אלא לפעול בנחישות ובגבורה. שתי סיבות לדבר: א) הבחורה מצפה ממך לנחישות, ולכן היא בעצם מעמידה אותך במבחן – אם אתה מהסס, היא עלולה לחשוב שאולי באמת זה לא זה, והיא בעצמה תתחיל לסגת. ב) יש כאן מבחן אלוקי של בטחון בה'. ברגע שעשית את כל המוטל עליך, דהיינו התאמצת למצוא בחורה שנתוניה נראים מתאימים לך, אחר כך יצאת איתה כדי לברר ובסופו של דבר הגעת למסקנה שאכן זהו זה, עכשיו אתה חייב לבטוח בה' ולהיאזר בגבורה ולומר לקב"ה: "ריבונו של עולם אני הולך על זה, עשיתי מה שגזרת עלי, עתה עשה אתה הטוב בעיניך!". ולכן עתה אתם צריכים להסתכל רק קדימה. תתארסו, תקבעו תאריך לחתונה (כמה שיותר קרוב), תחזקו את הקשר הרוחני שביניכם בתקופה זו, ובעזרת ה' בקרוב תוסיפו ביחד עוד נדבך לבניין המתחדש של האומה הישראלית בארצה. מזל טוב!
פירות וירקות שנתרסקו, אך ניכרת צורתם ותוארם, ברכתם כברכת הפרי או הירק העיקרי. מס' דוגמאות: חצילים קצוצים שניכרת מהותם אעפ"י שמעורבים במין אחר או במיונז וכד', ריבה ביתית שאין הפירות שבה מרוסקים לגמרי, סלט העשוי מגזר, כרוב, סלק וכד' המרוסקים במגררת ולא נתמעכו לגמרי, אבוקדו שנתרסק במזלג, מחית תפו"א וקוגל תפו"א העשויים מתפו"א שניכרת צורתם. אם ריסוק הינו דרך אכילת הפירות והירקות הברכה המקורית נשארת גם אם נתרסקו לגמרי.
יהודי אתיופיה
מי שמכיר את בני העדה האתיופית מקרוב מיד מבין שמדינת ישראל זכתה לנכס גדול כאשר היא פעלה להבאת בניה הרחוקים לחיקה... אנשים נפלאים, עדינים, מנומסים ומלאי ענוה... ובעיקר - "נשמה יהודית"! ברוך ה' בנתניה, בשכונת אזורים, פועלת תוכנית של "תורה אחרי צבא" זה כמה שנים, בקהילה האתיופית. יברכן, דניאל ונֶגה – שלושת המקימים, פועלים במסירות נפש לא רק לשפר וליפות את בית הכנסת הקטן, אלא לתקוע יתד של יציבות בקרב הצעירים של הקהילה. הכל התחיל כאשר יברכן, שלמד ב"מרכז תורה אחרי צבא" של מרכז נתניה, העלה את הרעיון לפתוח סניף בשכונתו, באזורים. יברכן, שהוא מורה בבית הספר וגם סטודנט למשפטים, בעל משפחה, מוצא גם זמן לחזק את בני השכונה מהעדה האתיופית. העדה האתיופית המפוארת, עוברת ניסיונות לא פשוטים בתהליך קליטתה במדינת ישראל. בעיקר בני הנוער שנחשפים לתרבות זרה להם... למשימה גוייס דניאל, שהוא גבאי בית כנסת והוא "יודע איך להביא את החבר'ה". כאשר אין מניין אנו לא דואגים... דניאל יצא לכמה דקות החוצה וחיש מהר הבעיה נפטרת! לדניאל אי אפשר לסרב... הוא יודע לדבר ישירות אל הרגש היהודי ולהביא את החבר'ה לספסל לימוד התורה והתפילה. נגה, שלא מזמן התחתן, מקרין מתינות ורצינות לחבורה ובעיקר מעין תביעה שקטה של לקיחת אחריות לאומית לבני העדה, כאשר במבט חודר אחד הוא למעשה רומז "תפסיקו לקשקש, תתחילו ללמוד תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו...". לאחר כמה נסיונות של לימוד אמונה והלכה, הוחלט: כאן לומדים גמרא! אנו לומדים גמרא בחבורה, באוירה נפלאה, בה תוך כדי לימוד תנאים ואמוראים, אנו שומעים על המנהגים העתיקים של הקהילה האתיופית המפוארת, ועם פנים לעתיד, מחזקים את בוגרי הצבא כדי שיקחו אחריות חברתית ולאומית.
הדרת נשים, הדרת נשים... מה האמת מאחורי הספין הזה?
קיים צורך אמיתי, ההולך וגובר בציונות הדתית, להבין את מיקומה של האשה במרקם החברתי המודרני. אנו חשופים ללא הרף לשמע קולות חדשים שמקורם בתרבות המערבית, הקוראים לשוויון בין האיש לאשה. תפיסת השוויון הפמיניסטית, שביסודה הרצון הצודק העז לתקן עיוותים היסטוריים של ניצול האשה על ידי האיש, לא משאירה אותנו אדישים – לא הנשים ולא הגברים.
עם זאת, ישנו עיוות יסודי בפמיניזם העכשווי, והוא נעוץ בהתעלמות המוחלטת מדעת התורה בדבר מעמד האשה, מתוך חשיבה סטריאוטיפית שהתורה הינה מקור מהותי לקיפוח האשה. מאידך, הפמיניזם העכשווי מציב לעצמו מטרות קרובות וקלות, שניתן להגדירן כניסיון להשוות את האשה לאיש בכל תחומי הפעילות הציבורית וגם את האיש לאשה במשימות הביתיות. הכל בהתעלם מההבדל המהותי שבין האיש לאשה, הבדל שגם מחייב להגדיר באופן ערכי יותר את ייעודה של האשה ביחס לייעודו של האיש.
בחוברת "מימד האשה" נעשה ניסיון להבין שהשאלה איננה מהו מעמד האשה אלא מהו מימד האשה (המימד הוא המהות הפנימית של העניין והמעמד הוא דרך ההוצאה לפועל של המימד). מימד זה, הנלמד מתוך העמקה במקורות תורתנו הקדושה, יתן לנו גם קווים להבנת מעמדה של האשה בחברה האמונית המודרנית.
שוב מדינה ריבונית סופגת מתקפת טרור, בחסות ישות מדינית מוגדרת שאינה מכחישה את הקשר בינה לבין הירי. ושוב נשאלות השאלות איך הגענו למצב כזה של השפלה מול רגל דורסת בבוז את הריבונות שלנו. ושוב ימצאו פתרונות אסטתיים-קוסמטיים כדי שתושבי ישראל יבלעו את ההבלגה. ואנו שוב מעלים את השאלה היותר מהותית מה היה לפני הסכמי אוסלו ומה עכשיו, ואיך זה שה"קומן-סנס" הפשוט הזה, הרואה קשר ישיר בין מציאות של היום לבין הסכמים אלו, לא זועק לשמיים בתקשורת, באוניברסיטאות, בבתי הספר?! אז אנו נאמר שוב את הדברים באופן פשוט וברור: "הסכמי אוסלו הם הסיבה להתעצמות הפלסטינים ולהבאתם לאפשרות לאיים על בטחוננו באופן שמעולם לא השיגו בעבר. הפתרון הוא ביטול חד משמעי של הסכמים אלו והחזרת השליטה המלאה לידינו". זהו... פשוט מאוד... כל ילד מבין זאת... צריך רק מנהיגות עם אומץ כדי לתרגם את הדבר הפשוט הזה להתנהגות מתאימה.
שירת נשים... באיזה מחיר?!
הרמטכ"ל החליט לעשות צעד חסר תקדים כדי לרצות את ה"לחץ הציבורי", שמקורו העיקרי נמצא בעצם רק בתקשורת. יצאה פקודה על פיה בחורים לא יוכלו לא להשתתף בטקס בו שרות נשים. מישהו פה הצליח לסכסך בתוך הצבא בין חלק (לא ברור מה גודלו) מהחיילים הדתיים לבין הפיקוד של הצבא. מיהו הגורם הזה? החיילים הדתיים? ברור שלא. הפיקוד?ברור שהיתה כאן הפגנת חולשה והוא היה מעדיף שהפרשה תראה אחרת. הבחורות הנעלבות? לא מסתבר. הרי הבחורים לא יוצאים משום שהן שרות גרוע והן מכוערות... להיפך... אז מי מעוניין לסכסך בתוך הצבא? פשוט כנראה גורמים שתמיד מעוניינים לחבל באחוה וברעות הקיימות בצבא או בכל מערכות ציבוריות אחרות באומה הישראלית. הרי התופעה של בחורים היוצאים בהפגנתיות מטקסים היא שולית, והיא נחשבת לשלילית בעיני רוב הבחורים הדתיים המשרתים בצבא, והיא מטופלת ובצדק ע"י המפקדים במקום. עד עתה תמיד נמצאה דרך שקטה ונאותה לכבד את רגשותיהם של אלו המרגישים צורך לא להשאר כאשר בחורה שרה. אלא שעכשיו דוחקים אל הקיר לא רק בחורים אלו אלא גם אחרים שמעתה מחוייבים להילחם, שהרי העסק מתחיל להיות דומה ל"גזירת שמד", שאפילו על שרוך נעל מוסרים את הנפש. אז אנו מצפים מהפיקוד להיות קצת יותר גיבור לא רק בזירת הקרב, אלא גם בזירה הציבורית ולעמוד בלחץ מול אלו שפועלים שלא לשם שמיים!
נפל נשיא בישראל!
נשיא המדינה לשעבר נכנס לכלא... ישנה תחושה שחלק מהתיקשורת חוגגת ולא מפספסת פרט אחד ממסע היסורים של קצב. לפעמים אנו שומעים בטון הדיבור של השדרנים אפילו נימה של סיפוק, אם לא שמחה שקשה להם לפעמים להסתיר. ומתוך הנאה סדיסטית נוהרים על כל פרט של גורלו של האיש שנפל מבירא רמא לאיגרא עמיקתא. אפילו מספר האסיר שלו מתרפסם מיד בתיקשורת, כאילו שזה מענין מישהו. אלא מה? כמה שיותר להכפיש את האיש זוהי מטרתם! מהאיש המספר אחד הוא עתה איש עם מספר אסיר...
ולכן, לכל החוגגים, התעוררו! זהו יום אבל למדינת ישראל והיה ראוי להסתיר כמה שיותר את פרטי הפרטים של הסיטואציה המבישה הזאת. עד עתה האמננו לטענה של זכות הציבור לדעת ע"מ שיהיה לחץ לחשוף את השחיתויות ולתקנן. אבל מה עכשיו? הרי הכל גמור, האיש מאחורי סורג ובריח, אז למה הציבור צריך לדעת שהוא לא הוגדר כאובדני, ושהוא בכה ושמספרו הוא X. לכן נראה שאין כאן אלא הנאה בזויה בקלונו של אדם אחר, סוג של סדיזם בזוי. אז אנא בבקשה תנו לאיש הזה להתמודד והניחו לו ולמשפחתו, כי עם של רחמנים אנחנו!
אום אל פחם
היכן האביב הערבי לא הגיע?
בכל מדינות ערב מתקוממים הערבים נגד השלטון. ישנה מדינה אחת קטנה רחוק רחוק במזרח התיכון, בין הים לירדן בה הערבים לא מוחים, לא זועקים לשמיים, לא מאיימים... וכי למה? כי במדינה זו הערבים כבר טעמו טעם של חופש, טעם של דמוקריטיה, טעם של שגשוג כלכלי. במדינה זו אף מרשים להם לומר דברים נגד המדינה! בעד אויבי המדינה... אבל ככה הם תושבי מדינה זו, הם אנשים טובים, נחמדים צמאי שלום עם כל אדם, החפצים בטובתם של שכניהם. האביב הערבי שם כבר מזמן הגיע לקיץ והוא פורח. לא היה צורך בהפגנות, בהרוגים, בצער כדי לקבל את הזכויות הטבעיות המגיעות לאדם, כי במדינה זו באמת אוהבים את האדם ומכבדים אותו... האם ערביי המדינה הזאת יודעים להעריך את זה? לא בטוח, אולי חלקם כן. אך זו דרכה של מדינה זו, היא מאמינה בטוב שיש בכל דבר ורוצה להפיץ אותו סביבה. אז אנא ערביי העולם התעוררו! ראו מהו מודל מוצלח ולמדו!
חולשת העולם...
האיראנים מאיימים על כל העולם ללא מורא ובחוצפה מזלזלת. והינה ישנה מדינה קטנה גיבורה, מדינת היהודים, שמוכנה להתמודד מול האתגר, ופה ושם משחררת אמירות של לקיחת אחריות. למעשה האמירות הללו נועדו בעיקר לבדוק היכן נמצא העולם, וליתר דיוק היכן נמצאת גבורתו של העולם... אך לצערינו הרב, מיד כאשר יוצא איום מרומז ממדינת ישראל, קמים אנשים חשובים יודעי דבר ותוך כדי דיבור כמעט מזכירים לעולם איזה נזק גדול תוביל תקיפה ישראלית על איראן. מיד הם מזכירים לכל שסחר הנפט יפגע, ושאפילו קיימת סכנה למלחמה כוללת בכל האיזור או בכל העולם כולו. ומדינת ישראל מיד מקבלת פידבק על מצב העולם: העולם לא לומד היסטוריה! כפי שהוא לא עצר את היטלר מתוך חולשה ופחד, עוד כאשר הדבר היה אפשרי, כך גם כיום, לא רק שאינו מסייע או מעלים עין לאפשרות שישראל (היחידה שמוכנה להסתכן ולפעול) תתקוף, אלא מזהיר אותה לבל תעשה זאת. שוב העולם בחולשתו ואין לנו לסמוך אלא על ריבונו של עולם ועל הצבא המצויין שלנו ובעיקר נתפלל שמנהיגינו ידעו לקחת את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון ללא פחד!
גשר המוגרבים... מי שולט בהר?
הר הבית בידינו... זו אמירה עתיקה כבר בהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא אכן בידנו, אך איננו יודעים בדיוק מה לעשות איתו... מצד אחד הוא לב ליבו של העניין הדתי באומה הישראלית, ומצד שני דוקא הרבנים הם אלו (רובם) שאוסרים להשתמש בו כמרכז התכנסות לעבודת ה'. אלא כנראה שהר הבית הוא אבן בוחן נגד התרבות העכשוית, על פיה כל דבר צריך למצוא את פתרונו עכשיו ומיד! לך תדע מה יהיה מחר?... עליך המלאכה לגמור... מי יודע מה יקרה אם לא נפתור את כל הבעיות של העולם עכשיו ממש! אלא לריבונו של עולם ולמאמינים בו יש זמן. הר הבית הוא שלנו והוא יהיה שוב (מקווים במהרה בימינו) המקום בו ישכון המקדש. ובנתיים אנו רק משמרים את המקום הזה בידינו בדרך זו או אחרת. יש עוד הרבה מה לבנות עד הכותל במדינת ישראל וכשתבוא השעה, כאשר העם הזה יבחר בקודש, חיש מהר הוא יבנה את המקדש על ההר. בנתיים כדאי שנתחיל לבנות את בית המקדש של מעלה, כפי שמוסבר בספר נפש החיים, שרק כאשר ישראל נותנים גיבוי רוחני למקדש הוא יכול להתקיים. והמקדש של מעלה הזה שוכן בכל הלבבות של בני ישראל, אותו צריך לעורר!
איראן בדרך לפצצה!
היום זה רישמי - האיראנים באמת מתכוונים למה שהם אומרים כאשר הם מדברים על להשמיד את מדינת ישראל. בסוף מלחמת העולם השניה, היה מרוץ עצבני בין גרמניה לארצות הברית על מי יגיע ראשון לפצצת האטום. היה ברור לכל שמי שיגיע ראשון הוא זה שינצח את המלחמה. הגרמנים היו קרובים מאוד לאטום ובסיעתא דישמיא האמריקאים הקדימו ועם האטום סיימו את המלחמה בחזית המזרח, ובאירופה, הגרמנים ללא פצצת אטום התחילו לדעוך ונגמרה המלחמה. הכל מבינים שאיראן גרעינית היא שינוי במאזן הכוחות במזרח התיכון שמוריד מישראל את ההרתעה המהותית ביותר מול כל מדינות ערב למיניהן ומזמין מלחמה קונבנציונאלית כוללת בין ישראל לשכניה. ולכן מנהיגים יקרים שעת המבחן שלכם הגיעה... הכל תלוי בכם (כמובן בעזרת ה'), האם תהא בכם די גבורה לשמור על עצם קיומינו או שמא ח"ו תפקירו את תושבי ישראל מתוך חולשה ואוזלת יד. העם מאחל לכם "חזק ואמץ"!
.jpg?id=9617907)
.jpg?id=9613608)
.jpg?id=3428803){kind=small}
.jpg?id=9555241){kind=link}