"שלשת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש (…), השניה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטיה הלאומית שואפת אליו (…), השלישית היא הליברלית (…) היא דורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד (…). לא די שיכיר כל אחד את הצד החיובי, שיש בכל כח, לדבר הגון ומקובל וראוי להשתמש בו, גם להטבה הכללית של מזוג הרוח וגם להטבה הפרטית של בסוסו של הכח המיוחד ההוא, שהוא מוצא את עצמו שרוי תחתדגלו, אלא שעוד הלאה ילך, עד שאת התוכן החיובי אשר בצד השלילי של כל כח וכח, ע"פ המדה הנכונה, גם כן יכיר לטוב, וידע שלטובתו של הכח המיוחד, שהוא יותר נוטה אליו, צריך הוא להיות מושפע באיזו מדה גם מהצד השולל, שהכח האחר שולל את הכח הזה החביב שלו הוא, מפני שבשלילתו הוא מעמידו על מדתו הראויה לו ומצילו מהגרעון המסוכן של התוספת וההפרזה, וזוהי העבודה המיוחדת מעבודות הקשות שבמקדש, הקמיצה, "שלא יחסר ושלא יותיר". מלמדנו מרן הרב שבמלחמת הדעות שבבניין האומה, לא די בלהכיר את הטוב שיש בדעה המתנגדת (אף שדבר זה הוא כבר חיובי מאוד וגורם לאחוה) אלא צריך גם להבין שהרע שבדעה המתנגדת (ז"א ההגזמה בה והנטיה הקיצונית שלה) יש לו תפקיד חיובי זמני של ריסון וצמצום ההגזמות בדעה שאותה מחזיקים. נביא כמשל לאומיות בריאה שיכולה להיהפך ללאומניות דורסנית לולי ההשפעה של שמאלניות מוגזמת שמזלזלת בערכים הלאומיים מתוך הגזמה בדאגה לזכויות של כל איש פרטי אף מאומה עוינת. ההכרה החיובית הזאת של כל הצדדים לא רק תוסיף אחוה באומה אלא תעמיד בסופו של דבר את כל הזרמים במעמד מאוזן, בו כל אחד מהם משלב את שלושת המרכיבים החיוניים - הקודש, הלאומיות, ואהבת האדם – בצורה המוצאת חן בעיני ה' ובעיני אדם.
שיעור שמע מרתק על חנוכה! הסוד הפנימי של חנוכה
הרב אילן צפורי
מה הקשר בין הסנה לחנוכה ולתיקון האישיות?...
האם המכבים היו חיילים?...
הילד שואל: יהודה המכבי היה חילוני או גוי? האבא עונה: לא הוא היה בן תורה, היוונים החזקים רצו להרוס את עולם התוירה.
- אבא, איך ניצחנו את היוונים?
- בעזרת השם.
- אז בשביל מה המכבים?
- הם היו רק החיילים. השם עזר להם בעזרת השם, וברוך השם הם ניצחו ... - המכבים היו חיילים?
- אה... חיילים של השם, צבאות השם.
- אז המכבים היו חב"דניקים
- לא! לא! חס וחלילה!! הם היו ליטאים.
- ליהודה המכבי היה נשק?
- כן ...
- אז יהודה המכבי היה חילוני או גוי?
- חס ושלום, מה פתאום חילוני או גוי?
- אבל רק חילונים וגויים הולכים לצבא.
- פעם גם דתיים היו הולכים לצבא.
- למה המכבים הלכו לצבא ואנחנו לא?
- כי היום התורה שומרת עלינו ...
- ואז התורה לא שמרה עליהם?
- אולי תלך עם מוישי לקרוא קצת משניות?
- המכבים למדו משניות?
- למדו תורה. הרבה תורה ...
(רץ ברשת).
אור המכבים מתחיל להאיר!
מה החידוש הגדול של חנוכה ומלחמת הכהנים? עצם העובדה שאנשי קודש יוצאים למלחמה... אכן בתפיסות תיאולוגיות מעוותות קיימת הפרדה גמורה בין הקודש והחול. כהנים לא יכולים לאחוז בנשק מבלי לפגוע בערך הקודש. אך ביהדות אין זה כך, אלא כל עניין שגורם לאחיזת הקודש במציאות יעשה דווקא על ידי אנשי קודש. וזה מה שהיה בתקופת החשמונאים, האומה היתה אז בחולשה נוראה, תרבות יון התקבלה בקרב חלק מהעם ברצון והיתה סכנה גדולה לעצם קיומה הרוחני של היהדות. אז קמו אנשי קודש ואחזו בכלי מלחמה להשיב מלחמה שערה להצלת האומה. זוהי הופעת הקודש העליונה, קודש הקודשים, כאשר הקודש מגיע עד נבכי החול והמלחמה. זה מסר לדורות - אפשר לעסוק במלחמה מתוך מחשבה של קדושה, מבלי להפגע רוחנית. מה שאמר דוד המלך "גם כי אלך בגי צלמות לא אירא רע", הכוונה שאין פחד להפגע רוחנית בעיסוק המלחמתי. הכבוש אינו "משחית" אלא את המושחתים, מי שאוחז בקודש יכול לאחוז בנשק ולשמור על טוהר הנפש! אלו מעשי אבות סימן לבנים של החשמונאים!
לחבר'ה מתחזקים בוגרי צבא שרוצים להתכונן לחיים מתוך תורה וקדושה ומתוך בירור יסודות האמונה ובניין המידות.
אצלנו לומדים בשמחה!
תנ"ך בנופי הסיפורים
שילוב תורה בחיי המעשה
זו לא רק סיסמה! הצטרפו ללימוד!
בינו לבינה
שאל אותי בחור אחד שאלה שלא תמיד הבחורים מעיזים לשאול, אלא מעדיפים להתמודד איתה לבד. כך הוא הסיפור: הוא יצא עם בחורה מעל חודשיים ובקצב די מואץ. כבר מהפגישה הראשונה הוא הרגיש שמשהו מפריע לו, אך הוא, כאדם ירא שמיים ומתחזק בתורה, החליט לדחוק את המועקה הקטנה הזו. "הלא העניין באמת לא כל כך מהותי", שהרי הבחורה הייתה בחורה ממש טובה ונחמדה, אך "משהו ביופי שלה הפריע לי" כהגדרתו. היא לא הייתה מכוערת, אך... משהו לא לטעמו... מהפגישה השניה הוא החליט שלא צריך להקפיד על עניין זה, והפעיל על עצמו מכבש עצמי כבד כדי להתרחק מ"שאיפותיו השפלות", על פי הבנתו. בסופו של דבר, הוא לא הצליח להמשיך את הקשר, אך ורק בגלל סיבה זו. ועתה הוא שואל האם התנהגותו הייתה ראויה או שמא הוא צריך לעשות תשובה על "חטאו הנורא"...
כתשובה לעניין זה צריך לשים לב לכמה דברים. א) אין בחורה "לא יפה" בהגדרה (חוץ ממקרים לא נורמליים), אלא יש קשת רחבה מאוד בתחום היופי הנשי, ויש קשת רחבה מאוד בתחום הרגישות של הבחורים לגוונים השונים. ולכן השאלה איננה אם הבחורה יפה או לא, אלא האם היא מתאימה או לא (כמו בכל שאר העניינים העומדים לבדיקה). ב) צריך מאוד להיזהר מהמוסכמה החברתית של הגדרת היופי, המוכתבת על ידי התרבות השולטת, שהרי בתרבות המערבית למשל יש טשטוש מכוון בין זימה ליופי, והלא ביהדות אנו אומרים "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל (בהם)" – זאת אומרת שהצניעות היא דוקא הפרמטר המרכזי המגדיר את יופיה של אשה... ג) היות ומדובר ברגש, קשה להאמין שאדם יוכל לדחוק אותו לאורך זמן על ידי השכל, אלא אם כן יחול בו שינוי מהותי עם הזמן. ולכן, כאשר בחור שמרגיש מועקה בגלל סוגיית היופי מחליט להתגבר, משום שהבחורה מתאימה לו (על פי הבנתו) בכל שאר התחומים, יש כאן הימור מסוים: רוב הסיכויים שאחרי החתונה, בזכות הגורל המשותף וההערכה ההדדית, הוא פשוט יגלה שהיופי הרוחני של אשתו מחפה על "חסרונותיה" ביופי החיצוני. אך מצד שני יתכן אדרבא ש"קשיי הביחד" יביאו אותו להזדקק לאגד חיצוני כמו היופי, כדי שיוכל לסבול את המשך הקשר "עד שיסתדר". ולכן ההחלטה להכריע בגלל יופי חיצוני הינה עניין סובייקטיבי לחלוטין – אדם צריך להכיר היטב את כוחותיו... ובודאי שאל לו להרגיש בושה בגלל החלטתו. והעיקר שהכל יהיה לשם שמיים!
יצא לאור ספר חדש! - "בירורי אמונה"
של הרב אילן צפורי
שיטה מהפכנית ללימוד אמונה!
מתאים לגילאים 15 ומעלה
אוסף קטעי דו-שיח קצרים בנושאים: "התורה", "עם ישראל", "האומה וארץ ישראל", "עבודת ה'", "תיקון המידות", "הנהגת ה'", "התשובה", "המועדים"...
למורים ומורות, תלמידים וחיילים
מחיר 15 ₪ (מסובסד)
מחיר רגיל 30 ₪ (עצה למורים: הספר מתאים לדליית נושאים ורעיונות להפעלת כיתה לבירור יסודות אמונתנו.)
להזמנות: 02-6511256 או בדוא"ל
*במוצאי שבת – נכון לעשות הבדלה ואחר כך להדליק נרות חנוכה.* לא חייבים להיות ליד הנרות במשך חצי שעה. * מי שבזמן הדלקת נרות יהיה מחוץ לבית יכול להדליק מפלג המנחה (15:30) בתנאי שהנרות ידלקו עד השעה 17:20. * מי שמתארח בזמן הדלקת נרות אם ישֶן שם ידליק שם.
*על סופגניות מברכים בורא מיני מזונות.*
* כשמכינים סופגניות מכמות של 1200 גרם קמח ומעלה יש להפריש חלה ללא ברכה. * על לביבות תפוחי אדמה מברכים בורא פרי האדמה. * מי ששכח לומר על הנסים בתפילה אינו חוזר, בברכת המזון אם שכח יוסיף בהרחמן "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים הם בזמן הזה על הנסים וכו', וימשיך בימי מתיתיהו".
השאלה האם מותר או כדאי לעשות מעשים נועזים אשר השלכותיהם לא ידועות, היא שאלה עתיקה בפוליטיקה הישראלית. שאלה זו העסיקה את המנהיגים בישראל בכל הדורות. ניתן להרחיק עד המכבים, ועד מרדכי היהודי, ואף עד ספר בראשית למעשה שמעון ולוי בעיר שכם... שכם בן חמור אנס את דינה אחותם ואחר כך ביקש לשאת אותה לאשה. והם בעורמה אמרו שהם יהיו מוכנים להתאחד עם כל עמו בתנאי שהם ימולו את עצמם. ביום השלישי לאחר המילה, כאשר כל הגברים היו מושבתים, באו שמעון ולוי והרגו את כולם. יעקב לא אהב את המעשה הזה מחשש לתגובות כל העמים הסובבים אותו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּישֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי". היה חשש אוביקטיבי שמעשה זה יביא אסון לכל המשפחה, ולכן יעקב התנגד לו. אך המעניין הוא, שאחרי שיעקב התחיל ללכת עם כל המשפחה לבית אל, על פי הצו האלוהי, כתוב בתורה: "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת (פחד) אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב". התורה מספרת לנו שהיה פחד מישראל בקרב הגויים, ולא אומרת למה. אך אם שמים לב, ישנה הקבלה בין שני העניינים - יעקב אמר על הגוים "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי" והתורה מודיעה "וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב"... נראה שהסיבה פשוטה - שמועת מעשה שמעון ולוי הרתיעה אותם. הם הבינו שלא כדאי להם להתעסק עם משפחה כל כך נועזת... ויש כאן סימן לבנים - הויכוח לגיטימי אך צריך לדעת שכאשר מעיזים מצליחים!
מדיניות כושלת של ארצות הברית במזרח התיכון...
המזרח התיכון הוא סוג של חבית נפץ, וכל תנועה או אמירה בו צריכה שיקול דעת, מתוך הכרה ברורה של הכוחות הפועלים בשטח, מגמותיהם, מניעיהם, מטרותיהם, ובעיקר... הכרת המנטליות של האנשים המשפיעים על התנועות העממיות.
המדיניות של ארצות הברית בהנהגתו של אובמה הוכיחה את עצמה כ"לוזרית" ובגדול. השאיפה ל"חופש" של העמים במזרח התיכון תורגמה על ידי מנהיגי ארצות הברית לשאיפה לדמוקרטיה וצדק, אך באמת שאיפה זו אינה אלא רצון להתנער ממנהיג לא רצוי על מנת לתפוס את השילטון ולשלוט עם מטרות דומות מאוד לאלו של המנהיג המודח. וארצות הברית, מתוך נאיביות פתטית, לא מפספסת הזדמנות לעשות את הטעות הגורלית לתמוך בגורמים שיביאו לאי-יציבות.
המדיניות החלשה הזו גם מופעלת עתה מול אירן וגם מול הפלסטינים, כאשר שוב מהמרים האמריקאים על הסוס הלא נכון ומובילים מדיניות מסוכנת לישראל בפרט ולכל העולם כולו בסופו של דבר.
אז במצב הזה צריך לשמור על צלילות ועל נחישות, ובעיקר לא לשכוח שיש לנו אב בשמיים שיגבה כל מהלך ולו נועז שמטרתו לקדם את גאולת ישראל ואחיזתינו בארצנו הקדושה...
שחרור רוצחים - לגיטימציה לרוצים לנשל אותנו מהארץ!
למה מתגברים הפיגועים בעת משא ומתן?
השקט שאפיין את התקופה שלפני תחילת המשא ומתן הנוכחי לא נשמר. מה קרה? למה כאשר לא מדברים על ויתורים על ארץ ישראל הערבים שומרים על שיגרה - דואגים לפרנסתם ולרווחתם, וכאשר מתחילים לדבר הם נטענים ברגשות לאומיים ויוצאים לבצע פיגועים? (כמובן לא כולם, אך בציבור ישנם תמיד שליחי צבור בודדים המבצעים בפועל את רצונותיהם של הרוב). פשוט כתוב בקוראן :"אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב" (סורה 10, פסוק 93) וכן כתוב: "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים נקבץ פזוריכם" (שורה 17, פסוק 104) - פשוט הקוראן מודיע למוסלמים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל לדורות... אז למה במשא ומתן על ויתור על חלקים מארץ ישראל הם מתעוררים? מובן מאוד, הרי הטענה הכללית של המוסלמים נגד ישוב היהודים בארץ ישראל ונגד מדינת ישראל בכלל, היא שאנו, הציונים, איננו היהודים המקוריים עליהם מדבר הקוראן. אנו "יהודים מזוייפים"... ואילו, לטענתם, היהודים האמיתיים היו מגיעים, מיד המוסלמים היו אורזים את חפציהם ומפנים את השטח... וכאשר יהודים נכנים למשא ומתן על לתת למוסלמים חלקים מארץ ישראל, מיד יש להם גושפנקה לשיטה שלהם שאנו איננו היהודים האמיתיים השייכים לארץ הזו (הרי מי מוכן לוותר על ארצו?!) - ומכאן ולהוצאת פיגועים, הדרך קצרה מאוד!
המסקנה ברורה - רק צריך להוכיח למוסלמים שאנו היהודים האמיתיים שאינם מוותרים על גרגיר אחד מהארץ שהובטחה לנו על ידי אללה...
שיחות בין איראן לארצות הברית.
האם אפשר לסמוך על אמריקה?
יש אומרים שלא ניתן לקיים מדיניות חוץ ובוודאי לא מתקפה שהשלכותיה לא ברורות, ללא תיאום עם ארצות הברית.
האם ניתן לסמוך על אמריקה? לצערנו יש לנו שתי בעיות עם אמריקה: קודם כל הוכח ששיקוליה במדיניות החוץ אינם מותאמים למציאות, כך למשל החלטתה האחרונה להפסיק את הסיוע למצרים. הרי מה משמעות צעד זה? פשוט חיזוקם של האחים המוסלמים, החפצים להקים במצרים מדינה איסלמית קיצונית שבודאי תתיישר על איראן וחיזבאללה.
בעייה שניה היא שלאמריקאים אין שום סנטימנטים, ומדיניותם תמיד תהא לשרת את האינטררס האמריקני נטו (דבר טבעי...). ואיננו יודעים עד איפה הולך האינטרס האמריקני בעניין חוסנה וקיומה של מדינת ישראל... יתכן שבעיניהם בשלב מסויים הם יצטרכו לוותר על חשיבות הקשר הזה לטובת עניינים יותר חשובים להם...
ולכן, אסור לנו לסמוך על קנה זה להישען עליו לגמרי. אנו צריכים להציב לעצמנו קוים אדומים אמיתיים, שברגע שהם נחצים, איננו מסתכלים לא ימינה ולא שמאלה, אלא פועלים ע"פ האינטרס שלנו בלי חשבון!
זוהי מדיניות שקולה במזרח התיכון, בו הסכנה הגדולה ביותר היא לפעול תמיד ע"פ ההגיון המערבי... ההיגיון של מזרח התיכון פועל ע"פ כללים אחרים. ובעיקר צריך לדעת שלמדינת ישראל יש סיעתא דישמיא מיוחדת, והיא חייבת לקחת אותה בחשבון בכל הצעדים הנועזים שלה.
אנו מאחלים הרבה הצלחה לראש הממשלה ושידע תמיד לקחת את ההחלטה הנכונה לנו!
מס שפתיים!
התשלום על השיחות יבוא בקרוב:
שחרור מחבלים תמורת דיבורים = "מס שפתיים".
איך נסביר לילדינו מה זה צדק? זו פגיעה ביסוד המוסר עליו אנו נשענים... אין אנו יודעים לשער את השלכותיה!
מנסים לשכנע אותנו שכדי לדבר על שלום צריך לשחרר רוצחים... נראה שאפילו בחלם משוואה כזו לא היתה עוברת! אומרים לנו שזה מאוד כואב אבל אין ברירה, האמריקאים לוחצים, האירופאים לוחצים... והפלסטינאים חוגגים. אז אנו נאמר דברים פשוטים: האירופאים לא רוצים בטובתינו, האמריקאים תמימים ואינטרסנטים לסירוגין, והפלסטינאים רוצים לחסל אותנו בשלבים. ומהי הדרך הטובה ביותר לחסל את עם ישראל כאשר כלו כל הנסיונות להכריע אותו בזירת הקרב? לוקחים עצה מבלעם הרשע שיעץ למלך בלק לפגוע בהתנהגות המוסרית של בני ישראל ולהביא אותם לידי חטא ע"י בנות מואב... וכאן על פי אותה הדרך, איך ניתן לעשות סדקים בחוסנם של ישראל? פשוט לגרום להם להתנהג באופן לא מוסרי נגד רצונם - לגרום להם לשחרר רוצחים ולרדת לתחתית המדרגה השפלה ביותר שאף אומה מוסרית לא היתה מסכימה להיות שם, לפעול נגד חוקי המוסר והמשפט של עצמם ולעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש בזויים אף בעיניהם!
אז נתעורר! העם שהביא את המוסר לעולם לא יכנע לאווילות של גויי העולם, ונשמור על הטוהר המוסרי שלנו למען עמנו וערי אלוקינו!
הטרדות מיניות. המכה של חברה המתנכרת לערכי הצניעות...
ביהדות ישנה מסורת עתיקת יומין על פיה חייבים להישמר גידרי הצניעות בין גברים לנשים. וצניעות איננה רק צורת הלבוש של נשים אלא היא הלך רוח של ענווה בין אצל הנשים ובין אצל הגברים. כפי שהאישה מצווה להצניע את יופיה במקום ציבורי ולרסן את תשוקתה להיראות יפה, כך הגבר מצווה לרסן תשוקתו להפיק הנאה מיופי הנשים. וכאמור הצניעות אינה רק עניין של לבוש, אלא גם של דיבור, של תנועות, של רמזים... בקיצור מדובר בהתנהגות של כבוד הדדי מתוך הכרת הגבולות של האיטרקציה הלגיטימית לבין השגת הגבולות של המין השני. ולא רק האיש משיג גבול כאשר הוא מתייחס לאשה זרה לו כמקור להפקת הנאה כלשהי, אלא גם האשה משיגה גבול כאשר היא מרשה לעצמה לשתף זרים במראה יופיה ובחן הנשי שלה. כאשר מפרים את כללי המשחק קוצרים את פרי הבאושים של הטרדות מיניות, של עלילות, של ניצול ועוד...
ניתן להזמין חוברת העוסקת בנושא:
"מימד האשה" בטלפון: 02-6511256.
ציונות דתית לאן?
האם הציונות הדתית תצליח להמשיך להוביל את הציונות לתנופה של קודש והתעלות? או שמא מתוך נסיונה להיות פופולרית, היא תקטין את שאיפותיה, תשקע בבינוניות ותאמץ את הערכים הבסיסים של הציונות הכללית אך עם כיפה קטנה?...
עד עתה מי שהוביל את הציונות הדתית היו אכן אנשי מעשה, ואף אם לא תמיד, ולא בכל החלטה הם התייעצו עם הרבנים, מכל מקום רוח דעתם של הרבנים התוותה את הדרך לכל המהלכים החשובים בציונות הדתית.
האם יתכן לשנות מהלך זה? האם יתכן שיצמחו מנהיגים בציונות הדתית ויחליטו החלטות מהותיות הנוגעות לעצם החזון של הכיפה הסרוגה מבלי להתחשב בדעתם של הרבנים? נראה שאנו צריכים לעשות חשבון נפש גדול ולהיזכר שאת כל התנופה של ההתיישבות והגדלתה של קרן התורה הובילו רבנים בהשראתו של הרב צבי יהודה שהוא בעצמו הוציא לפועל את התורה הגואלת של הרב קוק אביו... כדאי שנזכור שהציונות הדתית חיה מתוך עומק שיקועה בתורה ושמרכז הגדלתה של התורה נמצא בישיבות שלה וברוח שמפיחים בה רבניה....
להפגיז או לא להפגיז?
תלוי אם יש או אין אלוהים...
אם אין אלוהים נראה שלא כדאי להפגיז, שהרי צריך ללכת "על בטוח", והרי: א) לא בטוח שאיראן תגיע לפצצה, ב) אפילו אם היא תגיע לפצצה לא בטוח שהיא תשתמש בה, ג) אם היא תגיע לפצצה בטח האמריקאים יטפלו בעניין וכו'. אבל אם נפגיז בטוח שנחטוף על הראש טילים מכל הסוגים ומכל הכיוונים... ולכן עדיף לחכות.
אבל אם יש אלוהים, הרי כבר הובטחנו שהגאולה תצליח, וגם הובטחנו ע"פ ספר "קול התור" של תלמידי הגר"א שבעת גאולה, אדרבה, ריבונו של עולם יגרום להצלחה של כל מהלך נועז שנעשה ורק מחכה לכך שנעשה מעשים שכאלה...
ולכן, ע"פ כללי הדמוקרטיה, היות ובדו"ח גוטמן 80% מהיהודים מגדירים עצמם כמאמינים באלוהים - לכן כבוד ראש הממשלה צריך להפגיז, ובלי דיחוי ואנו מובטחים שה' יעזור.
חולשת העולם...
האיראנים מאיימים על כל העולם ללא מורא ובחוצפה מזלזלת. והינה ישנה מדינה קטנה גיבורה, מדינת היהודים, שמוכנה להתמודד מול האתגר, ופה ושם משחררת אמירות של לקיחת אחריות. למעשה האמירות הללו נועדו בעיקר לבדוק היכן נמצא העולם, וליתר דיוק היכן נמצאת גבורתו של העולם... אך לצערינו הרב, מיד כאשר יוצא איום מרומז ממדינת ישראל, קמים אנשים חשובים יודעי דבר ותוך כדי דיבור כמעט מזכירים לעולם איזה נזק גדול תוביל תקיפה ישראלית על איראן. מיד הם מזכירים לכל שסחר הנפט יפגע, ושאפילו קיימת סכנה למלחמה כוללת בכל האיזור או בכל העולם כולו. ומדינת ישראל מיד מקבלת פידבק על מצב העולם: העולם לא לומד היסטוריה! כפי שהוא לא עצר את היטלר מתוך חולשה ופחד, עוד כאשר הדבר היה אפשרי, כך גם כיום, לא רק שאינו מסייע או מעלים עין לאפשרות שישראל (היחידה שמוכנה להסתכן ולפעול) תתקוף, אלא מזהיר אותה לבל תעשה זאת. שוב העולם בחולשתו ואין לנו לסמוך אלא על ריבונו של עולם ועל הצבא המצויין שלנו ובעיקר נתפלל שמנהיגינו ידעו לקחת את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון ללא פחד!
האם יש לנו עדיין גאוה לאומית?
מלמדינו הרב קוק זצ"ל שהגאוה הלאומית בישראל הינה מידה עילאית ואין להעריך אותה כגאוה הפרטית שהיא אם כל המידות הרעות. הגאוה הלאומית בישראל נובעת מהכרת הקרבה האלוקית של האומה שנבחרה לשאת את דבר האלוקים ולהפיצו בעולם כולו. מתוך כך הגאוה הזו נהפכת לענוה, משום שהיא גונזת בחובה את גודל התפקיד של העם הזה שצווה להעביר שפע לעולם כולו, כַלב שבאברים. וכאן עצם מקור ענוותנותו של העם, שהרי הוא משרת את כל העמים האחרים על ידי כך שהוא מזרים להם את עצם חיותם, מתוך קישורו העליון עם מקור החיים. על כן מאוד נצרכת היא הגאוה הלאומית המעמידה את עם ישראל על מעמדו העליון ומתוך כך מאפשרת לו לבצע את תפקידו שכל כולו מושתת על ענוה אלוקית. (אורות ישראל פרק ו פסקה ח). לוידאו-קליפ מרתק בנושא
אמריקה לא תוקפת!
לאחר התמונות המזעזעות של הטבח הכימי שעשו הסורים השולטים נגד הסורים המורדים, ולאחר הבהרות האמריקנים שדבר זה לא יעבור בשתיקה, האמריקאים לא ששים על המשימה לתקוף את אסד. לא רק משום שבאמת אינם מתרגשים יתר על המידה מטבח נתיני מדינה כל כך רחוקה מארצם (ושגם אין לה נפט), אלא בעיקר משום שאינם רואים מה תהא התועלת של התערבותם. שני הצדדים שם מסוגלים לאותה רמה של אכזריות (כבר הוכח), ומבחינה פרגמטית נטו, שילטון אסד מבטיח יותר יציבות, ולכן האמריקאים מתחננים לאסד שיפסיק לעשות כותרות התובעות מ"השריף העולמי" לשלוף את אקדחיו על מנת לשמור על תואר "שריף".
מכל זה, ישראל צריכה להמשיך לשנן שוב ושוב: "אם אין אני לי מי לי?" ומצד שני "ואם אני לעצמי מה אני" - אלא יש לסמוך על הקב"ה שיצילנו מכל מצב קשה, ועם כל זה לעשות את כל ההשתדלות ולא לסמוך על אף אחד. לא לסמוך על כך ש"בטוח הסורים לא יעיזו לתקוף אותנו" וגם לא לסמוך על כך שאמריקה תעשה משהו לעזרנו. אלא בעוז ובענוה נמשיך לקדם את גאולתנו עד ביאת משיח צדקנו!
.jpg?id=9617907)
.jpg?id=13341315)
.jpg?id=3428803){kind=small}
