"אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול".
מלמדנו הרב זצ"ל שבאומה הישראלית מושג המדינה איננו עניין של אינטרסים חיצוניים של הפרט, אלא היא הכלי שדרכו מופיע העניין האלוקי במציאות. הרצל קרא לישות המיוחלת "מדינת היהודים", אך הרב קרא לה "מדינת ישראל". המושג "יהודים" נהפך לביטוי של הופעת שרידי האומה הישראלית בגלות, ולכן הביטוי "מדינת היהודים" בהחלט משקף את התפישה הגלותית של מימד המדינה באומה הישראלית, מה שגרם גם לחשוב שניתן להקים את מדינת היהודים באוגנדה. כאשר עם ישראל חוזר לארצו הוא מתחיל לקבל את מימדו הכללי וחוזר לדרגת "ישראל". הישות המדינית שהוא בונה לעצמו נקראת באופן טבעי "מדינת ישראל" והיא יסוד כסא ה' בעולם.
שילוב תורה בחיי המעשה
זו לא רק סיסמה! הצטרפו ללימוד!
איך נהיינו חברה אלימה?
ילדים תמימים בגן ילדים...
איך שומרים על התמימות שלהם?
השאלה היא מה הם התכנים המוסריים ומה הם האידיאלים שהילדים מקבלים מאיתנו וסופגים מהסביבה. הורים שמפקירים את ילדיהם לשוטטטות בסימטאות האפלות של האינטרנט, וחברה שמתירה מסרים אלימים ומיניים בטלביזיה שלה, בונים במו ידיהם את הנערים הלהוטים מינית והאלימים, שרק מחכים להזדמנות הראשונה להוציא אל הפועל את הערכים המקולקלים שהם ספגו. ואז מאשימים את המשטרה שאינה עושה די, את מערכת המשפט שאינה נותנת עונשים מרתיעים ואת המורים בבית הספר שאינם מסוגלים לשלוט על הנוער מחוסר-הרסן... הורים! הבעיה אצלכם!! החינוך העיברי שומר על התום והיושר של הילד הישראלי, על ידי הקניית ערכים לאומיים, ערכי חסד ועזרה לזולת, יושר ואמונה תמימה, ריחוק מזימה ומאהבת בצע... הגיע הזמן של חשבון הנפש של ההורים לפני שהילדים תופסים אזימוט שלא ניתן ליישרו. החינוך מתחיל עוד לפני ההריון (במילים אחרות אצל ההורים) ומיום הלידה הוא המשימה העיקרית של ההורים!
לסרטון על כשלון החינוך
מה מסתתר מאחורי ספירת העומר?
סרטון ניצוצי אורות
הרב אילן צפורי מסביר שהכח "הבהמי" של האדם הוא דוקא מקום הופעת האמונה, ועל גביו צריך לבנות את הכח השכלי...
מה בין יום העצמאות ליום ירושלים?
דרוש שנכתב על ידי רבי יוסף ריבלין בשנת תרכ"ו (1866)
ימי הספירה הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות, כי כלל ידוע הוא שכל המקודש ביותר, הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להיפגע ביותר על ידי הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. זהו הטעם שבימי הספירה צריכים להיזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר"(= ה' באייר, שבתש"ח התברר כיום העצמאות של מדינת ישראל) ויום "הארבעים ושנים בעומר"(= כ"ז באייר, שבתשכ"ז התברר כערב יום שחרור ירושלים) כידוע ליודעי חן – שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעמר: יסוד דתפארת, מ"ב בעומר: מלכות דיסוד. ועובדה היסטורית מופלאה היא שתלמידי הגר"א, ביום "העשרים בעומר", בזמן תחילת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים... (מתוך ספר "דורש לציון").
כך היינו ביריד הלימודים... מנסים לשכנע ללמוד תורה אחרי צבא...
בינו לבינה
בחורה אחת שואלת מה לעשות. היא יוצאת עם בחור די נחמד (כהגדרתה) אך איננה יודעת אם זה הוא (תופעה מוכרת אצל 99.9% מהבנות וגם מהבנים...). הבעיה היא שהיא הלכה ל"רב" לבדוק האם הבחור מתאים לה (?!...) והלה רק שאל אותה מה שמו של הבחור, ועל פי זה בלבד (?!!) קבע שזה לא שייך! ועכשיו היא שואלת מה לעשות.... דבר ראשון צריך להפסיק עם כל הפטנטים הללו "הדמוי-נבואיים" ולחזור לתמימות. כדי לדעת אם הבחור מתאים לך צריך פשוט לבדוק אותו ולא את הגימטריות שלו. איך בודקים אותו? קודם כל בודקים אם הוא "בן אדם" ("מתוקן במידותיו" בלשון תורנית יותר). איך בודקים זאת? א) מתרשמים ממה שרואים, ב) שואלים אחרים על מה שלא רואים (ז"א איך הוא מתנהג עם החברים שלו וכו'. צריך לנסות לאתר מישהו שמכיר אותו, אבל לא יותר מדי...). אם הוא עומד בקריטריונים, צריך לבדוק התאמה התנהגותית, רגשית, רעיונית (כגון מה הן מטרותיו בחיים). אם גם זה מתאים, אז סביר מאוד שהוא הבן אדם הנכון, אך בטח עדיין "את לא מרגישה כלום" – זו הבעיה הרווחת, ועל זה צריך לעבוד... ישנן הרבה סיבות למה לא מרגישים, חלקן פסיכולוגיות (פחדים למיניהם), חלקן אישיותיות (אולי את פשוט טיפוס שלא מרגיש מיד), ולכן כאן צריך לעבוד על התבוננות פנימית ומציאת שיטה לשפר אם צריך. אך מכל מקום, אם כל הבדיקות דלעיל הוכיחו שיש סבירות להתאמה, צריך להתעקש ולא לוותר בקלות. ללכת עם "הניסיון" הזה עד הקצה, וה' הטוב יעשה הטוב בעיניו! בהצלחה! לשאר המאמרים
במנחה שלפניו אין אומרים תחנון ואם חל בשבת אין אומרים צדקתך.
בערב מתפללים בניגון של יום טוב. סופרים ספירת העומר. (מ"ג לעומר, חסד שבמלכות), ומוסיפים מזמורי הודיה.
בשחרית מוסיפים: מזמורי יום טוב בפסוקי דזמרה (ללא נשמת). אחרי חזרת הש"ץ גומרים את ההלל וממשיכים את התפילה כרגיל.
דעות...
למה להגן על שלום אייזנר?
כך שאל כתב אחד באחד האתרים... התשובה פשוטה: "הוא משלנו!" הוא חייל צה"ל עם כוונות טובות שנשלח על ידינו ונקלע למצב מאוד לא נעים. עשה מעשה שאינו משקף את אופיו ואת רמת מוסרו האישי מתוך התגרות פושעת של שונאי ישראל. קורה שאדם עושה מעשה שתוצאותיו הרסניות, משום ששונאי ישראל רק ניסו (והצליחו) להביא אותו לשם על מנת להכפיש את האומה הישראלית כולה... ואכן הגויים חוגגים! אז אתה עיתונאי קטן, היושב בחדר ממוזג ושולח על פי כללי הדמוקרטיה את חיילינו להגן על האינטרסים הלאומיים שלנו בשטח (בלי קשר לדעותיך הפוליטיות... ככה זה, זה דמוקרטיה...), אז גם אתה צריך להצטרף ללינצ' על הנציג שלך?!! לא חשבת על כך שאולי כדאי למזער את הנזק, הרי מדובר באדם שמוסר את הנפש כדי לשמור גם עליך. מאיפה התמימות הפושעת הזאת? מה איבדו כאן האנרכיסטים הללו? למה הם באים לכאן? אתה חושב שהם רק עוזרים לך במאבקך על "השטחים"? אז דע לך שאתה טועה. "בידוע שעשו שונא ליעקב", ולכן באים גויים רחוקים לארץ הקדוש מרחוק כדי לערער את בעלותנו ושליטתנו על כל מלא רוחב ארצנו. וכפי שכבר פירש הגאון מוילנא: "יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלים" – השטן הוא הבוחר בירושלים, הוא רוצה את הכל, את הלב ואת כל הגוף ואת כל הנשמה (גם שלך...). אז אל תצטרף לעליהום נגדינו (נגדך), תנסה קצת למזער את הנזק למענך ולמען האומה כולה!
הדרת נשים, הדרת נשים... מה האמת מאחורי הספין הזה?
קיים צורך אמיתי, ההולך וגובר בציונות הדתית, להבין את מיקומה של האשה במרקם החברתי המודרני. אנו חשופים ללא הרף לשמע קולות חדשים שמקורם בתרבות המערבית, הקוראים לשוויון בין האיש לאשה. תפיסת השוויון הפמיניסטית, שביסודה הרצון הצודק העז לתקן עיוותים היסטוריים של ניצול האשה על ידי האיש, לא משאירה אותנו אדישים – לא הנשים ולא הגברים.
עם זאת, ישנו עיוות יסודי בפמיניזם העכשווי, והוא נעוץ בהתעלמות המוחלטת מדעת התורה בדבר מעמד האשה, מתוך חשיבה סטריאוטיפית שהתורה הינה מקור מהותי לקיפוח האשה. מאידך, הפמיניזם העכשווי מציב לעצמו מטרות קרובות וקלות, שניתן להגדירן כניסיון להשוות את האשה לאיש בכל תחומי הפעילות הציבורית וגם את האיש לאשה במשימות הביתיות. הכל בהתעלם מההבדל המהותי שבין האיש לאשה, הבדל שגם מחייב להגדיר באופן ערכי יותר את ייעודה של האשה ביחס לייעודו של האיש.
בחוברת "מימד האשה" נעשה ניסיון להבין שהשאלה איננה מהו מעמד האשה אלא מהו מימד האשה (המימד הוא המהות הפנימית של העניין והמעמד הוא דרך ההוצאה לפועל של המימד). מימד זה, הנלמד מתוך העמקה במקורות תורתנו הקדושה, יתן לנו גם קווים להבנת מעמדה של האשה בחברה האמונית המודרנית.
הרמטכ"ל החליט לעשות צעד חסר תקדים כדי לרצות את ה"לחץ הציבורי", שמקורו העיקרי נמצא בעצם רק בתקשורת. יצאה פקודה על פיה בחורים לא יוכלו לא להשתתף בטקס בו שרות נשים. מישהו פה הצליח לסכסך בתוך הצבא בין חלק (לא ברור מה גודלו) מהחיילים הדתיים לבין הפיקוד של הצבא. מיהו הגורם הזה? החיילים הדתיים? ברור שלא. הפיקוד?ברור שהיתה כאן הפגנת חולשה והוא היה מעדיף שהפרשה תראה אחרת. הבחורות הנעלבות? לא מסתבר. הרי הבחורים לא יוצאים משום שהן שרות גרוע והן מכוערות... להיפך... אז מי מעוניין לסכסך בתוך הצבא? פשוט כנראה גורמים שתמיד מעוניינים לחבל באחוה וברעות הקיימות בצבא או בכל מערכות ציבוריות אחרות באומה הישראלית. הרי התופעה של בחורים היוצאים בהפגנתיות מטקסים היא שולית, והיא נחשבת לשלילית בעיני רוב הבחורים הדתיים המשרתים בצבא, והיא מטופלת ובצדק ע"י המפקדים במקום. עד עתה תמיד נמצאה דרך שקטה ונאותה לכבד את רגשותיהם של אלו המרגישים צורך לא להשאר כאשר בחורה שרה. אלא שעכשיו דוחקים אל הקיר לא רק בחורים אלו אלא גם אחרים שמעתה מחוייבים להילחם, שהרי העסק מתחיל להיות דומה ל"גזירת שמד", שאפילו על שרוך נעל מוסרים את הנפש. אז אנו מצפים מהפיקוד להיות קצת יותר גיבור לא רק בזירת הקרב, אלא גם בזירה הציבורית ולעמוד בלחץ מול אלו שפועלים שלא לשם שמיים!
.
צבא סוריה מפגיז את אזרחיו
האביב הערבי בסוריה מתחיל להכנס לבוץ עמוק של שפיכות דמים. לאחר שקבל אור ירוק מהרוסים והסינים, אסד לא מהסס... הוא הולך לשמור על הכסא שלו בכל מחיר! עשרות עד מאות אזרחים נהרגים מידי יום והעולם לא מסוגל לעצור זאת. חלק ממנו פשוט לא איכפת לו ומעדיף אינטרסים כלכליים לחיי אדם וחלק אחר יוצא ידי חובה על ידי מחאה ואיומים. ושוב, אנו כיהודים מתבוננים ומפיקים לקחים:
א) מעצמות העולם (חלקן) תומכות ברשע ואף מעודדות אותו.
ב) אלה שלא תומכות ברשע לא מוכנות לעשות דבר כדי לעצור אותו.
ג) אנו חיים בעולם אכזרי בו מי שלא יודע להגן על עצמו לא שורד.
ומכאן אנו מסיקים מסקנות: "אם אין אני לי מי לי?" ומתוך כך אנו מתכוננים לגרוע ביותר וגם נהיה מוכנים לעשות מעשים נועזים בזמן כדי שלא יאכל אותנו הזאב, ולא נסמוך על אף אחד (אף אחד ממש). ומצד שני "וכשאני לעצמי מה אני", דהיינו אנו סומכים על הקב"ה שיעזור לנו, ולא נחכה יותר מדי זמן לאיראנים שהרי "אם לא עכשיו, אימתי"?...
שוב מתקפת טילים על ישראל!
בקושי סיימנו לחגוג את שושן פורים בירושלים, והנה מזכירים לנו שכנראה לא נסגר עדיין הסיפור הזה, ועדיין ישנה מוטיבציה לאויבי ישראל לקום ולכלותינו. אך אנו סומכים עדיין בימינו על ריבונו של עולם שיעשה לנו "נהפוך הוא" גדול בזכות מסירות הנפש הגדולה שלנו בצה"ל ובכל זרועות הבטחון. ואת המסר הזה רק חידדנו בקריאת המגילה, הרי המן לא יכול היה לסבול ש"מרדכי בשער המלך ולא קם..." על פי הרמז הכוונה שהאומה הישראלית עדיין לא קמה על רגליה, וזה מה שמפריע להמן מבלי שהוא מודע לכך... הוא חושב שהוא פועל להפלת האומה הישראלית, אך למעשה "בזכותו" היא קמה! וזה מה שכתוב במגילה: "ויהי כראות המלך את אסתר עומדת בחצר..." - מתי מלך מלכי המלכים מתחיל לרחם על ישראל ולהפעיל את הגאולה? דוקא כאשר היא עומדת בחצר, דהיינו עומדת על הרגלים ולוקחת אחריות על גורלה ומוכנה להסתכן למען הצלת האומה. זהו המסר, דוקא כאשר עומדים אויבינו לכלותינו, אנו קמים משער המלך ונכנסים בחצר המלך בזקיפות קומה מלאי נחישות לקחת אחריות על גורלנו, ואז ריבונו של עולם מרחם עלינו ומציל אותנו ונותן לנו עצה לעמוד על נפשנו ולנצח את כל שונאינו בעוז ובגבורה!
מי ישמור על הרכבת?
מיום ראשון זה אין כבר מקום לחיילים ברכבת בימי ראשון! מצאו את הפתרון לעומס הגדול ברכב בימי הראשון - פשוט מורידים את אלו שהולכים לשרת את האומה ולשמור עליה ומעדיפים את אלו שמוכנים לשלם מכיסם על אלו הזקוקים לכסף של משרד הביטחון כדי לנסוע. שישברו החיילים את הראש! ממילא הם חיילים וסובלים, כך יסבלו טיפה יותר... ניתן להם אף כמה אוטובוסים נוספים בשביל ההרגשה הטובה (של אלו שהוציאו את החיילים מהרכבת). אנו נציע כמה פתרונות חלופיים להורדת הצפיפות בימי ראשון:
א. לדלל את מספר האזרחים העולים על הרכבת בימי ראשון (ע"י העלאת המחיר של יום ראשון והצעת אוטובוסים מוזלים כחלופה).
ב. להוסיף קרונות (ואם אין אז קונים, לא?).
ג. להגביר את תנועת הרכבות (ואם אין אז קונים עוד כמה רכבות. ואם אין מספיק כח אדם אז מוסיפים תקנים).
נכון שלפתרונות אלו צריך תקציב, אך האם לא ראוי להוסיף תקציב ע"מ להקל על חיילינו, ובעיקר ע"מ לתת להם את ההרגשה שהם רצויים ואהובים ושאנו מעריכים את מסירות הנפש שלהם...
לכן נראה שהפתרון שמצאו אינו כל כך יצירתי וכדאי להתאמץ קצת יותר...
חולשת העולם...
האיראנים מאיימים על כל העולם ללא מורא ובחוצפה מזלזלת. והינה ישנה מדינה קטנה גיבורה, מדינת היהודים, שמוכנה להתמודד מול האתגר, ופה ושם משחררת אמירות של לקיחת אחריות. למעשה האמירות הללו נועדו בעיקר לבדוק היכן נמצא העולם, וליתר דיוק היכן נמצאת גבורתו של העולם... אך לצערינו הרב, מיד כאשר יוצא איום מרומז ממדינת ישראל, קמים אנשים חשובים יודעי דבר ותוך כדי דיבור כמעט מזכירים לעולם איזה נזק גדול תוביל תקיפה ישראלית על איראן. מיד הם מזכירים לכל שסחר הנפט יפגע, ושאפילו קיימת סכנה למלחמה כוללת בכל האיזור או בכל העולם כולו. ומדינת ישראל מיד מקבלת פידבק על מצב העולם: העולם לא לומד היסטוריה! כפי שהוא לא עצר את היטלר מתוך חולשה ופחד, עוד כאשר הדבר היה אפשרי, כך גם כיום, לא רק שאינו מסייע או מעלים עין לאפשרות שישראל (היחידה שמוכנה להסתכן ולפעול) תתקוף, אלא מזהיר אותה לבל תעשה זאת. שוב העולם בחולשתו ואין לנו לסמוך אלא על ריבונו של עולם ועל הצבא המצויין שלנו ובעיקר נתפלל שמנהיגינו ידעו לקחת את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון ללא פחד!
יהודי אתיופיה
מי שמכיר את בני העדה האתיופית מקרוב מיד מבין שמדינת ישראל זכתה לנכס גדול כאשר היא פעלה להבאת בניה הרחוקים לחיקה... אנשים נפלאים, עדינים, מנומסים ומלאי ענוה... ובעיקר - "נשמה יהודית"! ברוך ה' בנתניה, בשכונת אזורים, פועלת תוכנית של "תורה אחרי צבא" זה כמה שנים, בקהילה האתיופית. יברכן, דניאל ונֶגה – שלושת המקימים, פועלים במסירות נפש לא רק לשפר וליפות את בית הכנסת הקטן, אלא לתקוע יתד של יציבות בקרב הצעירים של הקהילה. הכל התחיל כאשר יברכן, שלמד ב"מרכז תורה אחרי צבא" של מרכז נתניה, העלה את הרעיון לפתוח סניף בשכונתו, באזורים. יברכן, שהוא מורה בבית הספר וגם סטודנט למשפטים, בעל משפחה, מוצא גם זמן לחזק את בני השכונה מהעדה האתיופית. העדה האתיופית המפוארת, עוברת ניסיונות לא פשוטים בתהליך קליטתה במדינת ישראל. בעיקר בני הנוער שנחשפים לתרבות זרה להם... למשימה גוייס דניאל, שהוא גבאי בית כנסת והוא "יודע איך להביא את החבר'ה". כאשר אין מניין אנו לא דואגים... דניאל יצא לכמה דקות החוצה וחיש מהר הבעיה נפטרת! לדניאל אי אפשר לסרב... הוא יודע לדבר ישירות אל הרגש היהודי ולהביא את החבר'ה לספסל לימוד התורה והתפילה. נגה, שלא מזמן התחתן, מקרין מתינות ורצינות לחבורה ובעיקר מעין תביעה שקטה של לקיחת אחריות לאומית לבני העדה, כאשר במבט חודר אחד הוא למעשה רומז "תפסיקו לקשקש, תתחילו ללמוד תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו...". לאחר כמה נסיונות של לימוד אמונה והלכה, הוחלט: כאן לומדים גמרא! אנו לומדים גמרא בחבורה, באוירה נפלאה, בה תוך כדי לימוד תנאים ואמוראים, אנו שומעים על המנהגים העתיקים של הקהילה האתיופית המפוארת, ועם פנים לעתיד, מחזקים את בוגרי הצבא כדי שיקחו אחריות חברתית ולאומית
איראן בדרך לפצצה!
היום זה רישמי - האיראנים באמת מתכוונים למה שהם אומרים כאשר הם מדברים על להשמיד את מדינת ישראל. בסוף מלחמת העולם השניה, היה מרוץ עצבני בין גרמניה לארצות הברית על מי יגיע ראשון לפצצת האטום. היה ברור לכל שמי שיגיע ראשון הוא זה שינצח את המלחמה. הגרמנים היו קרובים מאוד לאטום ובסיעתא דישמיא האמריקאים הקדימו ועם האטום סיימו את המלחמה בחזית המזרח, ובאירופה, הגרמנים ללא פצצת אטום התחילו לדעוך ונגמרה המלחמה. הכל מבינים שאיראן גרעינית היא שינוי במאזן הכוחות במזרח התיכון שמוריד מישראל את ההרתעה המהותית ביותר מול כל מדינות ערב למיניהן ומזמין מלחמה קונבנציונאלית כוללת בין ישראל לשכניה. ולכן מנהיגים יקרים שעת המבחן שלכם הגיעה... הכל תלוי בכם (כמובן בעזרת ה'), האם תהא בכם די גבורה לשמור על עצם קיומינו או שמא ח"ו תפקירו את תושבי ישראל מתוך חולשה ואוזלת יד. העם מאחל לכם "חזק ואמץ"!
.jpg?id=9617907)
.jpg?id=3428803){kind=small}
.jpg?id=9555241){kind=link}
