ליל הסדר – למה "סדר"? פשוט משום שבליל זה אנו מסדרים את ההגדה של פסח. מה הכוונה? אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים על פי סדר מסויים הכולל חמשה עשר שלבים: "קדש", "ורחץ", "כרפס", "יחץ", "מגיד", "רחצה", "מוציא", "מצה", "מרור", "כורך", "שולחן עורך", "צפון", "ברך", "הלל", "נרצה" - כפי שהם רשומים בתחילת ההגדה של פסח.
"קדש": זהו שלב הקידוש. כמו שבכל שבת לפני הסעודה אנו עושים קידוש על היין, כך גם בליל הסדר.
"ורחץ": זו נטילת ידיים לא רגילה. בדרך כלל אנו נוטלים ידיים על מנת לאכול לחם (או מצה בפסח) ומברכים ברכת "נטילת ידיים", אך הפעם אנו נוטלים ידיים ללא ברכה ורק כדי לאכול ירק טבול במים ("הכרפס"). כל זה על מנת להתמיה את הילדים שישאלו שאלות על ליל הסדר (כגון "מה נשתנה").
"כרפס": אנו טובלים סלרי או תפוח אדמה במי מלח. כך פותחים את סדר האכילה של ליל הסדר, על ידי ברכת "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה".
"יחץ": אנו מחזיקים בידינו שלוש מצות זו על גבי זו, נוטלים את האמצעית וחוצים אותה לשני חלקים לא שווים. את החלק הגדול אנו שומרים לאפיקומן (אותו הילדים מחביאים).
"מגיד": הוא שלב אמירת ההגדה של פסח, בו אנו מספרים על יציאת מצרים ועל התשועה הגדולה שעשה הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל בראשית היוולדו כעם.